עוד ספר מתח מוצלח של ליסה גרדנר.
פירס קוויסי פרופיילר של האף בי איי, מבין כי אשתו השניה רייני שגם היא חוקרת משטרתית, נחטפת.

שיחת הטלפון מחזירה אותו באחת לטרגדיה קודמת בה ביתו ואשתו נרצחו. עכשיו אשתו השניה רייני בסכנת חיים מידית.
רייני, חזרה לאחרונה לשתות, תהליך האימוץ נכשל, היחסים ביניהם מעורערים לאחרונה, פירס קווינסי עזב את הבית.
והנה....
רייני נעלמה כלא היתה, מכוניתה נמצאה נטושה ביום גשום וחורפי במיוחד.
ביתו השניה, קימברלי ובן זוגה מק חוקרי FBI בעצמם נרתמים למשימה, לאתר את רייני.
ואז מגיעה הבקשה לכופר.....
מכתבי החטיפה, כל פעם, חתומים בימי פושע ידוע אחר, אשר לקווינסי היה קשר לחקירתו.
ילד נוסף נעלם, בן 7, רייני היא המאבחנת שלו, עברו קשה.
מה הקשר שלו לחטיפה?
מכתבי הדרישה לכופר ממשיכים להגיע, דמי הכופר עולים, המשטרה כמרקחה.
רייני והילד חטופים, קשורים, נאבקים על חייהם, רייני שבורה בגופה אבל נפשה חזקה.
היא נלחמת על חייה ועל חייה בן חסותה.

מי רוצה במותה? מה יעלה בגורלם שלה ושל הילד?
ובכל כל זאת קווינסי נחוש לאתר את רייני ולהחזירה לחייו.

ספר מתח נהדר ומסקרן, על עלילה פתלתלה
והטוויסט מגיע ממש בסוף.
נהנתי מאד.

מכוניתה של רייני החוקרת נמצאת נטושה כשהמנוע של האוטו פתוח.
בעלה לשעבר שהיה בעברו איש אף.בי.אי מנסה לעלות על עיקבותיה בין השאר בעזרת ביתו שהיא חוקרת.
רייני נחטפה בידי אדם המכתיב תנאים קשוחים לשיחרורה.
עוד בעלי תפקידים מקימים חמ"ל להתמודדות עם החטיפה.
ישנה רמת מתח קבועה לכל אורך הספר.
כל פרק מסתיים בסוג של מתח וסקרנות לקראת הפרק העוקב הבא.
רשמתי לעצמי לקרוא ספרים נוספים של ליסה גרדנר.

קראתי לאט את הספר בגל קורונה ראשון.
החלק הראשון סביר ויש עלילה לא שגרתית ורצון לקרוא הלאה.
הטכניקה של כותרת זמן בראש כל פרק משרתת את המחברת
אבל מעט מאד את הקוראים. זה לא מגביר את המתח אלא נראה
כמו יומן דיווח של המשטרה.
הסוף מאד מרתק ולא צפוי. והוא עשוי היטב לטעמי.
יש לי שתי בעיות עם הספר.
הראשונה:
בעיית אריכות ובעיית קישור בין החלק הראשון לסוף התעלומה.
השנייה:
המשך הסיפור לאחר שהתעלומה נפתרת. זהו המשך מיותר.
אני הייתי מסיים את הסיפור בפתרון. לא הייתי ממשיך . זה נראה לי מיותר.
לא אפרט כדי לא לחשוף למי שירצה לקרוא.
הדרוג שלי: 3 כוכבים.

הספר הפעם נמרח בהמון המון פרטים שחלק ניכר מהם היו מיותרים, הכתיבה לא זרמה וכל העלילה נסגרה בפחות מיממה אבל ביותר מ 400 עמודים. ממש הגזמה. העלילה בסדר, לא חריגה אבל אם היתה נכתבת נכון היה אפשר להינות מהספר. לכן סחבתי אותו בקריאה ממושכת להרגלי הקריאה. שלי בדרך כלל.

לא קראתי את המקור אבל התרשמתי שהתרגום עשה פה עוול גדול לספר.
מספר פעמים נתקלתי בשורה שנראתה כמו תרגום רובוטי של google translate והייתי צריכה לתרגם לעצמי בראש מעברית לאנגלית כדי להבין מה הכוונה.
אבל ליסה גרדנר חביבה עלי מאוד ולכן התמדתי והמשכתי לקרוא.
אז זה לא ספר מבריק במיוחד ולקח לי 3 סופשים לקרוא אותו (כשבממוצע אני קוראת ספר לסופ"ש), הוא גם לא מקבל ממני ציון ממש גבוה אבל אני בשום אופן לא יכולה לומר שבסופו של דבר לא נהניתי ממנו.

תנסו..

קווינסי (פרופילאי לשעבר באף בי אי) מגלה שהרכב של אישתו לורן(רייני) ננטש בצד הדרך. החפצים שלה בפנים, המנוע פועל אך היא איננה! למעשה זו אשתו השניה וגם היא חוקרת ומאבחנת במשטרה. מה שמדאיג את קווניסי זה שאישתו התחילה לשתות- יותר מדי, לאחרונה המצב ביניהם לא מזהיר פנים ועבודה משותפת במשטרה השאירה כמה צלקות שלא ניתן להשתחרר מהן כך שהוא עדין לא בטוח אם היא עשתה משהו טיפשי או שמא נחטפה אבל כשמגיע מכתב כופר למערכת העיתון החתום בשמו של רוצח מוכר מלפני כמה עשורים קווינסי מבין שזה הרבה יותר מסובך ממה שחשב.
מכיון שהוא פרופילאי הוא מבקש להיות מעורב בחקירה למרות קרבתו האישית למקרה על מנת לנסות ולבדוק את הפרופיל של האדם שאיתו יש להם עסק. החקירה מתקדמת אליה מצטרפים גם חוקרת מנוסה, שוטר קשוח וגם ביתו קימברלי ובעלה מק שניהם שוטרים. הזמן דוחק והחוטף נהיה עצבני, כל תזוזה של המשטרה מתוכנית הכופר שלו מעלה את המחיר והסיכויים למצוא את רייני בחיים הולכים ופוחתים, הענין רק הולך ומסתבך כשהם מגלים קלף מיקוח נוסף ובלתי צפוי בידו של החוטף. התקשורת חוגגת, הציבור בלחץ והמשטרה עושה כמה שגיאות שעולות להם ביוקר... העלילה סוחפת והסיפור כתוב בקצב הולך וגובר. בין היתר משתלבים בספר: דאגי, ילד אומלל ומסובך שאיבד את אימו, היחסים המורכבים בין ריני לקוונסי שנותנים לנו זווית אישית על מה הוא הרגיש ואיך היא הרגישה.
בסופו של יום זהו ספר שממש נהנתי לקרא(כמו כל הספרים של ליסה גרדנר, אגב ״מחבואים״ ו״הכי בעולם״ גם הם מומלצים בחום)