מתכון לתעלומת רצח: מוצאים גופה, אוספים רמזים, חושדים בחשודים, העניינים מסתבכים, העולם אפל והרחובות אכזריים, ועם קצת מזל בסוף נדע מי עשה את זה ושלום לכל.
עכשיו קחו את הנוסחה הזו ותעבירו אותה למקום וזמן מסויימים, שבהם העולם באמת יהיה אפל. וזה ייתן טעם וריח אחרים לכל העניין.
היום סיימתי את "בתולת הקרח", שמצאתי בספריית רחוב סמוכה. אחד מסדרת ספרי "האח קדפאל" מאת אליס פיטרס - שם העט של הסופרת האנגליה אדית פרגטר, שמספרת את עלילותיו של הנזיר הבנדיקטיני קדפאל, חייל וצלבן בעברו, שפותר תעלומות בלשיות באנגלית של תקופת מלחמת האזרחים הראשונה (המאה ה-12).
הפעם קדפאל יוצא באישון לילה למנזר שכן כדי לעזור בריפויו של נזיר שנמצא מוכה וקפוא על אם הדרך. אותו נזיר היה צריך ללוות את ילדיו של אחד האצילים למקום מבטחים, אבל אחרי שנפל קורבן לכנופיית שודדים שמטילה אימה על איזור הכפר, הילדים נעלמו, הוא איבד את זכרונו ובהמשך מופיעה גופה של נערה צעירה שנרצחה באכזריות והושלכה לנחל, שם נמצאה קפואה. בדיוק העבודה המתאימה לנזיר זקן וחכם ולחברו הטוב, השריף יו ברינג'ר (טוב, כל בלש חייב שיהיה לו חבר במשטרה, נכון?)
הספרים של קדפאל נועדו להזכיר לנו שאמינות זה לא הכול ברומן היסטורי. להבדיל מבטרילוגיה של קן פולט למשל, פה לא יהיו תיאורים מפורטים של חיי היום-יום, של אדריכלות, מסחר ואמנות בימי הביניים, לא יהיו כאן תיאורים מפורטים עד רמת הסנטימטר של מנזר בנדיקטיני או טירה של ברון אזורי. אפילו האנגלית היא לא באמת אותנטית יחסית לתקופה. אבל מה שכן, איזה כיף של תעלומת רצח.

אנגליה, ימי הביניים, מנזרים, טירות, פשע, נזיר חוקר, מי צריך יותר מזה, בשבילי זה מתכון מנצח לספר מעניין.
רצח מבוצע בשרוסברי, הנזיר קדפאל מהמנזר הבנדיקטיני אשר בקרבת מקום נשלח לרחרח.
נראה שלכולם יש מה להסתיר בסבך של תאוות בצע, אהבות אסורות ותחושות קיפוח.
הסיפור טוב מתחילתו ועד סופו. הכתיבה בסדר. חסר עומק לדמויות ולסביבה העירונית והמנזרית הימי-ביניימית.
אין ספק שסידרת ספרים זו של אליס פיטרס שספרה הראשון יצא ב-1977 השפיעה על כתיבת "שם הורד" המפורסם של אומבקטו אקו.