ספר מייבש ופלצני במיוחד, רווי דיונים אקדמאים קרים ומנוכרים ונטול המחשות. רוח ללא בשר. ואפילו לא רוח, אלא בעיקר שכל. רכשתי את הספר והתגייסתי לקריאתו מאחר וכמטפלת רגשית קיוויתי למצוא התייחסות לסוגיות שונות שמעניינות ומעסיקות אותי. מאד התאכזבתי. האמירה היחידה שהיה שווה לצלוח את המדבר הזה בשבילה היתה האמירה שהתת מודע זקוק לגבולות ברורים גם כשהמודע רוצה לכאורה לפרוץ גבולות. אכן, אמירה מעניינת, אכ"י לא הובאו שום סימוכין מחקריים כדי לאשש אותה. אך האם בשביל משפט אחד צריך לסבול כל כך הרבה? חווית הקור שחשתי במהלך הקריאה הזכירה לי את תחושות הקרירות והדחיה שחשתי בנעורי כשפניתי לטיפול פסיכולוגי ונתקלתי במטפלים מנוכרים שבאיצטלה של תיאוריות ולמדנות חסכו ממני חמימות אנושית פשוטה שהייתי כה זקוקה לה. על המדבר הזה אני מוותרת.