פשוט קלאסיקה. ספר פנטזיה שיודע להפוך דמות גיבור ל'אפית'. זה לא ספר מציאותי, הוא עוסק ברעיונות נהדרים, בהרפתקאות ובפנטזיה ששוברת את הנוף הרגיל ועדיין מצליחה לשמר את הפלא שבסוגה. קורווין היה ונותר אחת מהדמויות המרשימות בסוגה. זילאזני תמיד ידע לכתוב גיבורים, אבל כאן הוא התעלה על עצמו.
הכתיבה גם יפה בפני עצמה, למרות שהיא לא העיקר.
קראתי אותו פעם אחת לפני עשרים וחמש שנה ושוב ממש לאחרונה, והוא לא איבד מכוחו.

חלק מהרעיונות שמופיעים בספר - ומתפתחים בהמשך הסדרה - השפיעו עליי עד היום.
אם יש לספר חולשה, זה האופן שבו זילאזני עוסק בדמויות נשיות. חולשה שהוא מתגבר עליה מעט בספרים מאוחרים בסדרה, אבל בחמישיה הראשונה נשים נכתבות בצורה רדודה במיוחד.

המשך ישיר ל"תשעה נסיכים לאמבר" הכיפי והחכם:
כמו הספר הקודם בסידרה גם זה ספר חכם, מעניין, מהיר וקצר.
מומלץ!
נ.ב. יצורי ביעותים מגניבים.

איזה ספר מעולה!!
מאז שהתחלתי לקרוא מד"ב זילאזני תמיד ניראה לי משעמם וכך מצאתי את עצמי מתעלם מיצירותיו פעם אחר פעם.
בפעם האחרונה שהייתי בחנות לספרים משומשים היה מיבצע של 4 ספרים ב X ש"ח:
מצאתי בקושי 3 ספרים שענינו אותי אבל לא רציתי לפספס את המיבצע, וכך בלית ברירה לקחתי את "תשעה נסיכים לאמבר", החלטתי לתת לו צ'אנס אי שם בעתיד הרחוק.
לאחרונה יצא לי לקרוא אותו סוף סוף ומה רבה תדהמתי על שהתעלמתי מסופר ומספר מדהים זה.
הסיפור כבר ידוע בתקציר ועיקר החוכמה היא איך לספר אותו:
זילאזני מצליח להכניס לספר הדקיק הזה עולם ומלואו, עשיר ומרתק.
אני ממש מאושר שמצאתי עוד סופר ענק שכיף יהיה לקרוא את ספריו.
מומלץ!!!מומלץ!!!מומלץ!!!מומלץ!!!

הספר מעניין וכתוב טוב ונגמר מאוד מהר ( לטוב ולרע) . אהבתי את הסיפור , הבעיה איתו שהייתה לי היא שהתיאורים שלו לפעמים קצת חסרים בשר .אין כאן איזשיהן משמעויות מעבר להנאה שבקריאת העולם שז'ילז'ני יצר . אבל חוץ מזה ממש נחמד לשרוף זמן .עלילה מקורית ומעניינת

כשנחשפתי לעולם המדהים של ספרי הפנטזיה החמישייה הפותחת של ספרי אמבר פתחו בפניי עולם נפלא ויוצא מן הכלל של הרפתקאות.

היום, שנים לאחר הקריאה הראשונה של הסדרה אני מעוניין לקרוא אותה שוב בעין בוחנת של אדם בוגר, בנוסף אני רוצה להמשיך לקרוא את חמשת הספרים הנוספים בסדרה שלא הגיעו לידיי בעודי ילד.

לדעתי זילאני הוא אחד מהאוצרות הפנטסטיים החשובים שיש לנו מהעת המאוחרת, הוא תופס מקום נכבד לצידו של לואיס קרול וקלייב סטפנס לואיס.

הסדרה הראשונה מעיניינת מקורית ומטיילת לה במחוזות נפלאים ומעוררי דמיון.

ממולץ בחום לבאים בשערי עולם הפנטזיה :)

הספר הרביעי בסדרת "אמבר" המעולה של רוג'ר זילאזני לא מבייש את קודמיו - עלילה מותחת, מרתקת, ומסובכת. ב"ידו של אוברון" חלק מהתעלומות נפתרות. זילאזני חזק בסופים, וגם הסוף של הספר הזה הוא מהטובים שקראתי.

אולי זו בעיה שלי עם ענייני פנטזיה אבל במצב שכל הזמן ממציאים כללים חדשים על היקום המדובר שלא נובעים בשום צורה מאלו הקיימים ויוצרים תפניות חדות בסיפור,
הדיאלוג הנורמלי בין המספר לקורא הופך למין מונולוג טרחני על חלום הזוי בין פציינט לפסיכולוג שלו.
במקרה הזה יש קצת פספוס כי ההתחלה והסוף דוקא טובים(כ-30 עמודים כ"א),
אולי בגלל שהם מאוד אישיים וקטנים.
כל השאר נע בין בינוני למעצבן בגלל שילוב של פאתוס מוגזם עם ערימות של קלישאות מתישות בנוסף לעניין הזה שפירטתי בהתחלה.
מצד שני התקשורת בין הנסיכים והיחסים ההדדיים המורכבים מעניינים.
בקיצור ככה ככה (ואדון האור שנרכש באותה קניה ימתין בינתיים).

הרבה זמן כבר רציתי לכתוב ביקורת על הספר הזה ואיכשהו לא יצא.
אולי כי כל הרבה כבר נכתב על הספר הזה והבאים אחריו בסדרה. אולי כי כל נסיון לתאר אותו לא מצליח להסביר עד כמה הוא מעולה ושנון.

מהזווית האישית שלי הספר מרתק במיוחד. מסתבר שהמקור לספר הזה הוא למרבה הפלא משפחה אמיתית, משפחת מלוכה אי שם באירופה. (סלחו לי אם לא אפרט...) זילזני ביסס את הדמויות על אנשים אמיתיים שאת חייהם חקר תוך קריאה בארכיון המשפחתי. אותה משפחה, שזעמה לא מבייש את משפחת המלוכה באמבר, אפילו איימה בתביעה אך הסירה אותה, משום שאי אפשר לטעון שזילזני העתיק...
אמנם העלילה כמובן בדוייה, אבל זילזני מיטיב לתאר את היחסים בתוך המשפחה, ואת האופי של כל אחד מחבריה. בהיותי נשואה לאחד מהצאצאים שלה, אני מעריצה את כשרונו לתפוס את הדמויות ולהבין אותן בצורה כל כך מלאה ואמיתית, שאמנם לעיתים לא מחמיאה אבל תמיד היא סלחנית לחולשותיהם ואוהבת.

בכל מקרה, בעיני זהו ספר מופת, גם למי שקריאה בו אינה נדמית לדפדוף באלבום המשפחתי...
מומלץ לחובבי הפנטזיה וגם לאלו שאינם אוהבים פנטזיה, משום שמעבר לעלילה הסוחפת והמותחת הוא נותן תובנות פסיכולוגיות מעמיקות על בני אדם ומה שמניע אותם.

מישהו יכול להסביר לי למה כתוב מדע בדיוני על העטיפה?