אני מביט מהדירה שלי לכיוון הים.
כעת לילה בנקודה מסויימת מסתיים הכל.
הים חשוך.
מתישב על הכסא שקיבלתי מעבד שעשה אצלי שיפוצים. התפעלתי מהקפה שהכין למחרת הביא לי כסא וחרוזים לתפילה.
לא היה מוכן לקבל כסף.
"זה מתנה מייק אני אוהב אותך הוא אמר אתה בן אדם טוב"
אחרי זה יצא היתה אינתיפאדה והוא גר בשטחים עם אשתו היה נשוי טרי הום בטח יש לו כבר עשרה ילדים מאז לא נפגשנו.
כבר אז הבנתי שאני לא מבין-מה יש לו לאהוב אותי?
הספר של נחום מגד על שמאניזם, מאגיה וכישוף.
הספר הכי מבולבל שאני מכיר.
כוחות הטוב, הכוחות ההרסניים.
טבע , אלים.
חוקים שאם תתלוש עלה יפול כוכב.
שאנשים הופכים לחיות ולהיפך.
שהחיות בוכות כמו אנשים רק שאנחנו לא שומעים.
אנשים שמחים בכפר שאין בו מכשיר חשמלי אחד ולא מכונית.
שבן אדם חולה הולך לשמאן כי עליו הוא סומך יותר עליו מעל בוגר אוניברסיטה.מאמין שהוא שיציל את הילד שלו החולה.
אני מסתכל על הים ומבין שאני לא מבין כלום בבלגאן הזה.
אני אפילו לא מבין למה האיראנים שונאים אותי מה עשיתי להם.
אולי אני מסטול אולי אנחנו
פשוט לא מבינים מה הולך כאן.
נחום מגד חוקר כל חייו תרבויות -אנתרופלוג בשפה מדעית.
הוא גדול בכך שלא מסתכל עליהם מלמעלה מסתכל בגובה העיניים.
(זה אולי הסיבה שעבד אהב אותי כי עישנו יחד על המרפסת
השארתי לו את המפתחות והארנק שלי בכניסה והלכתי שיקנה מה שהוא צריך לשיפוצים ולאכול).
הוא יודע נחום מגד שאינו מבין את רוב המעשים שם ביערות
ולא מנסה "להסביר" אותם רק מתאר.
והתאורים יפים צבעוניים,פיוטיים.
חלקים גדוליםמהספר זו שירה של הטבע והאדם וביחד.
ללא זמנים מוגדרים ללא שעון.
אם היייתי היום בן עשרים הייתי נוסע למקומות שהוא מסתובב שם.
כותב ומתאר את הקסם של המקומות האלו.
לא שהכלנהדר כמו בחיים זה לא גן עדן שם.
אבל אני משוכנע שהם קרובים לגן עדן יותר מתושבי ירושלים.
בתל אביב הכל הולך.. אבל גם יותר מתושבי תל אביב האמיתיים.
אלו שלא עובדים בבורסה אלו ששותים בירה ויורדים לים.
בכל זאת הם נושמים את הפיח של רידינג ונתקלים בצויליזציה
העירונית המטורפת.
בבבקשה תכתבו שאני סתם מקשקש -שאני לא מבין כלום שהכל שטויות.
אבל קודם הועילו בטובכם לקרא את הספר שלו.
השבת הזו הייתי איתו שם והיה מענין הרבה יותר מתוכניות הטלויזיה וכל הריאליטי המצו"קמק שמשדרים פה ומטרטרים לנו בשכל.
שבוע טוב !