הספר ארוך מדי, אבל אני אוהבת ספרים ארוכים.
אין לי כוח ממש להסביר לכם על העלילה, אבל אני אשתדל, כדי שזאת לא תהיה הביקורת הכי קצרה שכתבתי.
אז נעמי מגיעה לעיירה בשם נוקמאאוט כי אחותה התאומה טינה קראה לה.
כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה לא זכרתי את התקציר, רק זכרתי את העמודים הראשונים שקראתי.
אז כל מה שקרה אחרי שנעמי הגיעה למקום שבו היא ואחותה קבעו, היה הפתעה עבורי.
טינה היא לגמרי התאומה המרושעת, וכשנעמי מגיעה לעיירה היא פוגשת בנוקס שמתחיל לאיים עליה ולהגיד לה לעזוב, כי הוא חושב שהיא טינה.
אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי לקרוא את הספר, אבל בכנות, לא התרשמתי משום דבר כאן.
המזל שלי זה שידעתי פחות או יותר מה אנשים חושבים, אז הייתי מוכנה לאישיות של נוקס, שמסתבר שהרבה אנשים לא אהבו.
הוא לגמרי איש מערות, וזה מהנה, אבל כאן היה... לא יודעת, כל הדברים על פני השטח נראים טובים, אבל משהו פשוט לא מתחבר.
אני מזהה שזה ספר עיירה קטנה שמכוון לאנשים שאוהבים לקרוא על הקהילה, ואיך שכולם דוחפים את האף, אבל כאן - פשוט לא הרגשתי חיבור לדמויות.
אז כשהגעתי לסוף הספר, כשהייתי אמורה להתרגש מהאחווה ואיך שכולם דואגים ומנסים לעזור, פשוט הרגשתי שזה לא אמין.
הקשר הרגשי של הדמויות לא היה מבוסס אצלי, היה אכפת להם, אבל לא הצלחתי להאמין להם.
אני אולי אקרא את הספר השני, אבל זה די מעצבן שבספר הראשון כבר אפשר לדעת מי יהיה עם מי.
לא הייתי צריכה לקרוא את התקציר של הספר השני כדי לדעת אחרי מי הוא יעקוב, והאמת שאני יותר מעוניינת בספר השלישי, למרות שיש אנשים שחושבים שהוא פחות טוב מהשני.
אולי זה עניין של טעם, לא יודעת.
שורה תחתונה, הציפיות היו נמוכות, ובכל זאת, קצת התאכזבתי.
משהו כאן לא עבד עבורי, ואני לא יכולה לשים את האצבע, אני חושבת שיש פה אי אמינות.
אה, וגם יותר מדי סמאט.
כאילו הסמאט היה לוהט, אבל אפילו בשבילי, זה היה יותר מדי, משהו בסגנון היה בוטה מדי.
יש ציטוט מסוים של סמאט שהיה יותר מדי עבורי, אבל אני לא רוצה לעשות לעצמי טראומה ולצטט אותו כאן.
הנקודה היא, זה לא הרגיש שלנעמי ולנוקס היה חיבור אמיתי, מעבר לזה שנוקס רצה אותה מההתחלה, ואז היה מוזר לגבי זה, ופשוט לא יודעת, הוא היה מעייף בעיניי.
גם הקטע הזה שגם נוקס וגם אחיו נאש חושקים בנעמי משום מה על סמך מפגש אחד... לא הרגשתי בנוח איתו.
בכל אופן, אז מה שהיה כתוב בתקציר ושכחתי ממנו, זה שטינה גונבת לנעמי את המכונית, ומשאירה לטיפולה את הילדה שלה, שנעמי בכלל לא ידעה על קיומה.
ואז ישר נעמי מתגייסת לטפל באחיינית שלה, וכמובן שהיא במצב של עלמה במצוקה כי אין לה יכולת להסתדר אחרי שהיא ברחה מהחתונה שלה.
היא דרסה את הפלאפון שלה בתחנת דלק, התפטרה מהעבודה שלה, ותקועה בעיירה שהיא בקושי מכירה כשהיא צריכה לדאוג לאחיינית שהיא רק עכשיו הכירה - ומכיוון שנוקס שם הוא דואג לה.
אחרי זה מתברר שהוא גם זכה בלוטו.
כאילו - אוקיי, רשמית, לחשוב על הספר הזה לעומק מעצבן אותי.
סיימתי.
