אני מאוד אהבתי את סדרת ווינטר בלו ילדת פיות, גם מרגשת וגם יפה.
ואני אומרת לכם, כדאי לכם לקרוא את כל הסדרה, כי תוכלו לאהוב אותה כמוני.
זו סדרה ממש נפלאה וקסומה ומאוד מדהימה אני אהבתי את ווינטר ,אדוארד,מגי,קית
ואת טימוטי לא ממש אהבתי, כלומר אני כן אבל זה שהם נפרדו נורא העציב אותי...

שלום,
אני נונו והיום אחרוג ממנהגי, אכתוב ביקורת על ספר ילדים פשוט. כן כן, אני שדרכי תמיד מובילות אותי אל ספרי שואה, אני שמאוהבת בספרות הקלאסית. אני שכרגע קוראת את החטא ועונשו, אעשה הפסקה מכל אלה ואגיע אל האמת, אל סיפורי הילדים שגדלים עליהם, אל ה- "fairy tales". לכל אחד, לא משנה הסוג או החיבה, יש סיפור שמלווה אותו לכל חייו. אתם יודעים, כמו אלה שקראנו בכיתות הנמוכות, בבית הספר היסודי, ספרים חמודים כאלה... טוב, אז אני הייתי ילדת סדרת "ווינטר בלו".
הכל החל בכיתה ב' כאשר רק נפתחה הספריה הפיצפונת של בית הספר הקטנטן שלי, שכן עד אז לא היתה כלל ספריה. אני, והחברה היחידה שאז היתה לי הלכנו לבקר בה... לא, אני לא כותבת את זה כמו שזה קרה, יותר נכון להגיד גררתי את החברה שלי לבקר בה. הסתכלנו בכל הספרים, כל כך רציתי למצוא לי ספר טוב! היא הסתכלה על הספר הסיפור שאינו נגמר ואמרה שזה נראה לה ספר ארוך, ואני, ילדה שוויצרית, ביטלתי את דבריה בתנועת יד ואמרתי לה "לא כל כך" ובכוונה לקחתי את הספר שנראה לי הכי ארוך בספריה. מפה הכל הלך חלק יחסית, במשפט הראשון ידעתי כי אוהב את הספר הזה, על כל דמיותיו המושלמות מדי, תיאוריו היפים לאין שיעור ואולי דווקא בגללם, בגלל אותו קיטש חמוד.
לסיכום, אין לי מילים לתאר את תודתי לאשכר, האימא הספרותית שלי, ולא איכפת לי בכלל מה תאמרו אני פאקינג אוהבת את הספר הזה!
נונו

אני חושבת שהספר הזה טוב מאוד הוא מעניין מותח עם דמויות מדהימות!
מלפני כמה שנים גם אחותי קראה אותו והיא זו שהמליצה לי עליו ואני שמחה שהיא גרמה לי לקרוא אותו כי נהנתי מאוד מהספר,
אז אני ממליצה עליו מאוד

וואו ווינטר בלו. השאלתי את הספר בתחילת כיתה ב. התרגשתי מהגודל של הספר. חשבתי לווינטר קוראים ויטנר, אבל זה לא קשור.כמו כל הספר של אשכר ארבליך בריפמן התכרתי לסדרה ולספר. העלילה מנוסחת היטב, הדמויות מעניינות, וככה בעלעתי את כל ה7 ספרים. אני זוכרת שהעמדתי פנים שאני ילדת פיות. כל כך רציתי להיות גם. זה הספר האהוב עליי. בספרים האלה יש הכל ממה שאני אוהבת בספר. עכשיו אחותי קוראת ווינטר בלו. אמנם זה כבר הפך לילדותי אבל לא נמע\אס עליי אף פעם. מומלץ פלוס

לאחרונה יש לי התקפי נוסטלגיה. אולי זה כי אחותי התחילה לקרוא את הארי פוטר ואולי כי אני עושה רה-ווצ' עם חברים על סרטי דיסני. ווינטר בלו היתה חלק ענק מהילדות שלי. הספר הרציני הראשון שקראתי, בלי ניקוד ועם עובי מכובד. זו היתה הסדרה האהובה עליי לאורך תקופה מאוד ארוכה, מאמצע או סוף כיתה א' עד סוף כיתה ב' (אז גיליתי את הארי פוטר) וקראתי את ששת הספרים הראשונים לפחות חמש פעמים, לדעתי. נצמדתי ולא הסכמתי להרפות. את השביעי קראתי רק פעם אחת כשהוא יצא ולא קניתי אותו, אבל השישה הראשונים שמורים במקום מיוחד בלב שלי, פינה חמה שמוקדשת לספרי ילדות.

ווינטר היא ילדת פיות. כמעט בכל לילה באים צרצרים לקרוא לה לעלות לארץ קסם, שנמצאת על איזשהו ענן בשמיים. כשהצרצרים באים ווינטר מתכווצת וכנפיים קטנות וסגולות בוקעות מגבה. היא עפה אל הענן של ארץ קסם, שם היא פוגשת חברים ילדי פיות אחרים, חדי קרן, פיות, עצים מדברים. יצורי קסם שונים שילדי הפיות עוזרים להם לפתור בעיות.

אני לא יודעת מה בסדרה הזאת ריתק אותי כל כך. אולי פשוט בגלל שהיא היתה הסדרה הראשונה הרצינית שקראתי. משהו מהקסם שבספר נכנס לתוכי, גרם לי לרצות עוד ועוד, שוב ושוב. את הספר הרביעי קיבלתי כמתנה מפיית השיניים, כמה אחרים קיבלתי ליום הולדת. את כל השאר ההורים כנראה קנו לי כי הם ראו את ההתלהבות ושנים אחר כך אני יכולה להגיד בלב שלם שהספרים האלה היו שווים כל שקל.

עברו כמה שנים עד שהבנתי שאשכר ארבליך בריפמן היא סופרת ישראלית, כי השמות בספר אמריקאים. אני חושבת שזו אחת מסדרות הילדים-נוער הישראליות הכי טובים שיש על המדפים. הוא מתנה מצויינת לילדים לקבלת התעודה לסיום כיתה א' או ב'. הספרים האלה שאבו אותי אל תוכם, ואני מאמינה שהם יכולים לשאוב אליהם גם אחרים. לקחת אותם אל ארץ קסם ביום, ולגרום להם לחלום על כנפיים קטנות שבוקעות להם מהגב בלילה.

הספר היה משעמם.

יותר מדיי תיאורים, מה אכפת לי אם היא שמה גומיה בצבע לבן הוא סגול?!

הדמויות בו הן י ו ת ר מ ד י י .

כאילו, ווינטר יותר מדיי עושה ומצליחה, מה, אין טעויות?אפעם?חיב להיות!

את מג עשו חננה ומחרפנת וכול פעם שראו אותה רציתי לעבור את החלק הזה ולעשות דברים אחרים..

קיצור, לפי דעתי מצטערת, ספר נורא

קיבלתי את ווינטר בלו במתנה יחד עם עוד ספר (ילד האריות) בחופש הגדול שאחרי כיתה ג', כשהיו דוכנים שחילקו הפתעות בקניון.
זה היה הספר הראשון שקראתי עם כמות עמודים כזאת, ואז הוא היה נראה לי פשוט מ ד ה י ם. עשיתי מנוי לספרייה כדי לבדוק אם יש שם את ספר ההמשך, ואז קראתי את כל הספרים בסדרה, וכשסיימתי התחלתי להתעניין בעוד ספרים, וככה גיליתי שאני אוהבת לקרוא. בזכות הספר הזה.
עכשיו העלילה כבר ילדותית בשבילי, אבל זה לא הופך את הסדרה הזאת לפחות טובה. הסדרה הזאת היא סדרת הילדות שלי, יש לי את הספר בבית, וקראתי אותו פעמים רבות אחרי הפעם הראשונה.

קניתי את הספר כשהייתי ילדה יותר קטנה, בת 9-10 נראלי, ובהתחלה הוא נראה לי ספר מאוד מיושן ולא מעניין.


אבל טעיתי ובגדול. זה היה סיפור מהמם, ובפעם הראשונה שקראתי נהניתי מאוד ממנו.


בפעם השנייה פחות נהניתי, כי לא עיניין אותי כל החלק של הקרב של ווינטר עם הגובלדגים.


אבל בפעם השלישית כבר התשעממתי.


זה לא אומר שאני לא אוהבת את העלילה, כי אני מאוד אוהבת אותה אבל משהו מתחיל לשעמם שקוראים שוב ושוב. בספרים אחרים שאני קראתי זה לא כך.


הסיפור מתאים לבנות מגיל 8+ ואלה שאוהבות לקרוא יכולות לקרוא את כולו במעט זמן. אבל בפעמים הבאות הוא היה משעמם מדיי.

ספר טוב. זה הספר הראשון בסדרה ואני כבר קראתי אותו. אבל הוא טוב מאוד.