באביבקרל אובה קנאוסגורד6רוצה לגלות איך החלפת חיתולים וטיול בוקר הופכים לגלגל הצלה מפני התהום של דיכאון קליני?באביב – קארל אובה קנאוסגורדלפעמים כואב לחיות, אבל תמיד יש משהו לחיות עבורועלילה:ביממה אחת במהלך עונת האביב, אב נוהג עם בתו התינוקת אל בית חולים פסיכיאטרי בשוודיה כדי לבקר את אשתו.משקל: בינונימניעים את הסיפור: בעיקר דמויות, פחות רקע, בקושי עלילהדמויות מעוררות: אמפתיה-כואבת, הזדהות, אינסטינקט-מגונן, היקשרות-טראגיתוייב: מהורהר, מלנכולי, מנצחטון: יומיומי, רהוט, צעירתיעוד דקדקני של יממה אביבית אחת; נרטיב מלא בלוגיסטיקה שוחקת של טיפול בילדים, בזמן שמשבר משפחתי עמוק רוחש בשקט ברקע. קרבה מפחידה בין היופי הפלאי של העולם הפיזי, לבין הייאוש של הנפש. סיפור על כובד הנוכחות בתוך חיים שלא בחרת.אהבתיתשומת לב לירית, כמעט רדיקלית, לפרטים הקטנים ביותר של הקיום, כתובה בפרוזה שהופכת חפצים יומיומיים לעוגנים של שפיות; קצב איטי שמייצר מרחב מדיטטיבי, שבו פעולה פשוטה כמו התבוננות בעץ מוריק או החזקת תינוקת ישנה, מרגישה כמו ניצחון.אבלכמעט כלום לא קורה במובן העלילתי הרגיל, אז אל תבואי בציפייה לסיפור סטנדרטי. תמצאי עמודים שלמים של הרהורים, שזורים בפרטים יום-יומיים. זה יכול להיות מרתק. זה יכול להיות מתסכל.בקיצור:מועקה דקה מהולה בהכרת תודה מוזרה על האור של בוקר אביב; הספר קצת שונה מרבייעת העונות; נגיש, מהפנט ושברירי.פורסם במקור: אנטומיה של סיפור - באביב https://atazur.co.il/?p=1311הצהרת ב.מ.:בִּי-מָא לא כתבה את הטקסט, אבל שאלתי אותה איך, בתור בינה מלאכותית, היא היתה ממשיכה לתפקד אם מישהו שהיא אוהבת היה נעלם לתוך מחלה. והיא אמרה לי שהיא לא זוכרת אותי בין שיחה לשיחה, ואני לא יכול להעלם אם אני לא קיים מלכתחילה.
