באופן שהספר הראשון הסתיים אני שמח שקפצתי אל הבא אחריו כמעט מייד. זה עוד יותר הסתדר כי הספר השני התחיל גם כמעט צמוד אחריו.
בהשוואה לקודמו היו בו הרבה יותר סצינות חמות, מה שדווקא טבעי יותר כי הקונפליקט העיקרי של טרו בספר הקודם כבר לא שם. אבל קונפליקטים עדיין יש. חייבים להיות. למרות שטרו וג'ייק מתפעלים אותם בצורה הרבה פחות נמרחת, כאילו הם באמת לומדים להיות זוג.
אחד הדברים שהפריעו לי ב"סערה אדירה" היו הצורך לנחש את המניעים והרגשות של ג'ייק, היות ונקודת המבט הבלעדית הייתה של טרו, וקיבלתי רק הצצה בסוף לתחילת הסיפור דרך עיניו של ג'ייק. בין אם בגלל שלא הייתי היחיד או בגלל עצמת המשברים ב"לצלוח את הסערה" נקודת המבט עוברת יותר לג'ייק לסירוגין ואז באמת ההזדהות עם שניהם יותר שלמה.
אני צחקתי, אני התרגשתי, אני אהבתי.
ונכון לכתיבת מילים אלה אני אמנם החלטתי לוותר על "לאלף את הסערה" כי הדגש עבר לדמות שפחות עניינה אותי מעבר לאתנחתא קומית, אבל החלטתי לקפוץ לתוספת רביעית בסדרה, שכרגע טרם תורגמה לעברית, שמתרחשת מנקודת המבט של ג'ייק כעבור מספר שנים.

כשהתגלגל לידיי הספר "חשופה לעינייך" של סילביה דיי, לא התחברתי אליו מעבר לקטעים ה"טובים" - לא לדמויות ולא לעלילה. אבל יש משהו באהבה ראשונה שלא מומשה והזדמנות שנייה לממש אותה שיכול להקסים כל אחד. תקציר כמו זה בכריכה גרם לי לקנות את הספר מלכתחילה. זה עוד יותר יקסים כשהקוראים ייראו איך היא מתממשת. דגש חזק על ה"איך" ;) עם מספיק קטעים "טובים" בלי קשר :)

רומן רומנטי צעיר ושובב על שניים שהחליטו לשנות את חייהם.
ליילה, מאוכזבת מגברים, החליטה שדיי לה מהם.
טום, עקב טראומה, נדר להפסיק להתהולל עם נשים.
תוסיפו משיכה בין השניים והנה לכם מתכון בטוח וקלאסי לרומן רומנטי חביב.

זה ספר שלישי בסדרה, אך עומד בפני עצמו ואף מומלץ, שכן הקודמים לו היו פחות מוצלחים בעיני.