הסנדלית לא רק שהיא הולכת יחפה, אלא שבכף הרגל שלה תקועים הרבה מאוד קוצים ודרדרים. אייברי קרוסלין צינית מאוד ביחס שלה לאהבה אחרי שהיא עברה פרידה כואבת כמה שנים קודם לכן, אבל זה לא מנע ממנה להקים יחד עם אחותה עסק משגשג לארגון וניהול חתונות.
אי הבנה גורמת לה לחשוב באחת החתונות שג’ו טרוויס הוא הצלם שאמור לצלם את החתונה, אבל מתברר לה שמדובר בחבר של החתן ושהוא – אותו חבר, איך לא, כמו הגיח מאיזו תצוגת אופנה. באורח פלאי הוא מנסה לחזר אחריה בעקשנות ובאורח פלאי עוד יותר היא משיבה פניו ריקם ומסרבת לו, למרות, כמובן, רגשותיה המודחקים כלפיו. האם הם יממשו בסופו של דבר את אהבתם? נו, מה דעתכם?

במקביל, אייברי מתכננת את חתונת השנה של הבת של אשת חברה נוצצת, מגלה מידע אישי וסודי על הכלה המיועדת וצריכה להחליט איך היא מטפלת בסודות שהכלה מסתירה טוב טוב, סודות שיכולות להיות להן השלכות כבדות.

הספר מקסים! הוא קליל – אבל לא קליל מדי,כתוב בצורה שנונה, הוא רומנטי כצפוי – אבל מצליח לעשות זאת בצורה כובשת, הוא מתוק ומרגש ונוגע ומדמיע, והוא מצליח להתעלות מעל כל ספרי הז'אנר הרומנטי (שאני מאוד אוהבת לקרוא) – ברמה אחת שלמה.

אני ממליצה על הספר לכולן, ובעצם – לכולם. טוב,אולי חוץ מהחבר 'מחשבות' :-)

כשאתם קוראים לספר 'ספר לחופשה' האם מדובר בחופשה מתוכננת? כזו שטסים איתה לחו"ל? או בנסיעה ארוכה לצפון? או שחופשה קצרה יכולה להיות גם בבית אחרי תקופה לחוצה וקשה? כמו כן, תקנו אותי אם אני טועה, אבל לרוב 'ספר חופשה' נחשב לספר שלא שווה לבזבז עליו זמן אחר כי זהו ספר בדרך כלל 'מעפן' ויותר זורם ופחות גורם לרוח מחשבתית. הרשו לי לתת לכם את ההגדרה שלי ל'ספר חופשה' – אני אוהבת לקרוא ספרים רומנטיים, קלילים ושגורמים לי להרגיש טוב במיוחד אחרי שאני ברצף של ספרים רציניים, מעוררי מחשבה וכבדים ולכן, חופשה בשבילי זו גם חופשה מנטלית של "מעבר פאזה", של הורדת סף הרצינות והסתכלות מעט נעימה יותר על החיים, אופטימית משהו.
בעיני 'ספר חופשה' לא חייב להיות ספר 'מעפן' או סתם כזה ספר שלא מבזבזים עליו זמן אחר, כל ספר הוא ספר הוא ספר ועל כל אחד כזה הושקעה מחשבה מאחוריו ולכן לכל אחד יש לתת את הכבוד המינימלי.

אני לא חושבת שבסקירות קודמות שלי על ספרים רומנטיים העלתי את מחשבותיי והפעם היה לי חשוב כי הבנתי את החשיבות (בשבילי לפחות) של קריאה בספרים מהסוג הזה: נחת. נחת לגוף, לראש, לדאגות וכו'. במיוחד מה שגרם לי לכתוב על כך זו העובדה שהספר הזה אפילו זוכה ממני להמלצה למרות שהוא קיטשי ביותר והכי 'גירלי' שיש, בז'אנר הקומדיה הרומנטית אם היו עושים עליו סרט. עם זאת, הוא ראוי לציון ולנקודות זכות בסקירה שלי רק משום שהיו בו נקודות אור.

רבים מאיתנו קראו ספרים מהסוג הזה, ספרי רומנטיקה שבמרכז העלילה אישה שמתאהב בה גבר אמיד (למה זה אף פעם לא הפוך?), היא עושה לו חיים קשים עד שהיא סוף סוף לא יכולה יותר לסרב לרגשות שלה והם חיים באושר ועושר עד האין-סוף. כמובן שהספר גם מתובל בסצנות סקס מעוררות קנאה ותחושה שמישהו הדליק חימום בחדר בו אנו נמצאים, כך שחס וחלילה לא נחשוב שהאהבה המופלאה של הזוג הזה נטולה כל חיי מין עשירים ומטורפים. הספר הזה עובד לפי כל הכללים האלה, שלא תחשבו אחרת! אז למה לקרוא אותו?

הדמות הראשית. אייברי, בת 27, מתוארת כאישה בעלת מידות שלא מתאימות להגדרת אידיאל היופי שאנו נוטים לקבל בספרים כאלו, מזיעה מלחץ, מקצועית, עסוקה ועם זאת עדינה וטובה. אנושית במידת מה. לאייברי נשבר הלב לפני 3 שנים והיא נעזבה ביום חתונתה, מאז היא העסיקה את עצמה עם אחותה האבודה ועסק תכנון החתונות שהקימה ולא מוצאת דקה אחת לחשוב על עתידה הזוגי. עד שהיא פוגשת את ג'ו. כפי שכבר בטח תיארתם לעצמכם – בן עשירים, חתיך הורס שכל אישה רק מחכה ליפול לרגליו (או לידיו...) ומה שנקרא "שיעשה בי כרצונו אמן". אבל לא אייברי. היא בנתה סביבה חומות והיא לא רוצה להיפגע שוב ולכן היא לא רק משחקת אותה קשוחה היא באמת משתדלת לעשות את זה. אבל זה לא כל כך הולך לה והיא עושה את זה בצורה כל כך חמודה שאי אפשר לא להזדהות איתה.

עוד סיבה לקרוא את הספר היא עלילות המשנה שקיימות בספר. הסופרת הצליחה ב200 ומשהו עמודים להכניס לא רק את הסיפור של אייברי וג'ו אלא גם את הסביבה שאופפת אותם, כמו סיפור הזוגיות של אחותה למחצה או סיפורם של זוג שלא הבין את משמעות הנישואים האמיתיים למשל. וזה לא טרחני, זה משתלב נהדר בעלילה הראשית ובמהלך הקריאה ככה שלא צריך לחשוש שהספר הופך לעלילה מתוסבכת ולא נעימה.

סיבה נוספת היא החביבות שבה הכל קורה. אין את ההארד קור של '50 גוונים...', אין את המתח הרע, הover doze של סצינות סקס (או הגזמה פרועה שלהם) ועוד כל מה שאנו רגילים לקבל בספרים מהסוג הזה. כפי שאמרתי זהו ספר שהולך לפי הכללים של העלילה המנחה אבל יודע לצאת מהקווים כשצריך והסופרת בהחלט ידעה מה היא עושה.

אני אסכם ואומר שלחלוטין נהנתי מהספר. אהבתי לקחת הפסקה ולקרוא ספר מהנה בקלילותו, בעלילתו ובאופטימיות שהוא מביא לקורא בו. זהו בהחלט לא ספר לאנשים שלא אוהבים קיטשיות ונמנעים ממנה ועדיין אני ממליצה לכל מי שבא לו לנוח על זרי דפנה עם ספר נחמד ביד, זה הספר הבא שתקראו בבקשה.

עונת החתונות/ליסה קלייפס
Brown-Eyed Girl/Lisa Kleypas
מאנגלית: יעל אכמון.
הוצאה: קטיפה, 2017
285 עמ'.


"אנשים טועים כשהם אומרים שהזמן מרפא לב שבור. זה לא תמיד נכון. הלב שלי נשאר שבור. נאלצתי ללמוד לחיות ככה. אני לעולם לא אהיה מסוגלת לבטוח במישהו שאומר שהוא אוהב אותי." (עמ' 35).

אייברי קרוסלין בת ה-27, מתכננת חתונות יחד עם אחותה למחצה, סופיה.
אייברי בזמנו עבדה בעיצוב שמלות כלה, וסופיה עבדה כאומנת, על תכנון חתונות הן החליטו ביחד. הן פתחו סטודיו לתכנון חתונות ביוסטון, ויותר מ-3 שנים העסק הוביל להצלחה גדולה.
לאייברי אין משפחה חמה, אבא שלה היה נשוי 5 פעמים ואמא שלה גם לא הייתה דוגמה.
היא לא סומכת על גברים כשזה קשור לאהבה. בעברה היה גבר – בריאן. הוא הסיבה שהיא לא סומכת על גברים יותר. בריאן לא אהב אותה וביטל את היום שהיה אמור להיות החשוב והמאושר בחייה.
אייברי היא חסרת ביטחון כשזה קשור לגברים. היא יודעת שהיא אישה מלאה, יודעת שהמראה שלה מרתיע גברים, לא שזה מפריע לה, דווקא להפך, היא שמחה על כך.
אז למה ג'ו טרוויס כל כך מעוניין בה?

ג'ו טרוויס בן ה-29, משפחתו מיוסטון, הוא בין עשרת הרווקים הנחשקים.
הוא אוהב לצלם בהתנדבות, דיג, ציד.
אייברי חשבה שהוא בא לצלם את החתונה שהיא מתכננת, אך הוא בא מצד החתן, וג'ו די מתעניין בה, אייברי דוחה אותו.
ג'ו הוא לא אחד שמוותר בקלות. בסוף הוא מצליח לפחות לבלות איתה לילה סוער, אך אחרי אותו הסטוץ, אייברי לא יוצרת איתו קשר, וזה מרגיז אותו.

חתונת השנה. הפרויקט שיכול להקפיץ את הקריירה של אייברי וסופיה לשחקים, אך מנגד גם יכול להפיל אותם. בתאני וורנר, הכלה המיועדת, יש לה סודות.
בנוסף, אייברי מקבלת גם את הזדמנות חייה בתוכנית "סופר חתונה", התוכנית של טרוור סטרנס.
אם היא תקבל את העבודה היא תצטרך לעבור לגור בניו יורק.

האם היא תיתן לעבר שלה לנצח בכך שהיא תשאיר את הסיכוי שלה לאהבה מאחור?
האם יש סיכוי לאהבה בכלל?

הספר הוא קליל, מצחיק מאוד. אחרי ספרים כבדים הספר בהחלט גורם להפוגה.
מאוד נהניתי לקרוא את הספר.

ברור שממליצה.

"בתור עובד שלך... את צודקת, זה לא ענייני. אבל כרגע אני מדבר איתך בתור חבר. את אישה בת עשרים ושבע בריאה ומושכת, ולמיטב ידיעתי, לא היית עם אף אחד יותר משלוש שנים. לטובתך, את חייבת לחזור למשחק, ולא חשוב אם זה יהיה הבחור הזה או מישהו אחר." (עמ' 26).

לפני שאני אספר לכם על מה הספר אקדים ואומר שלדעתי זה ספר מושלם לחופשה, לא משנה אם החופשה היא בבית או מחוצה לו. בדרך כלל בחופשה (אצלי לפחות) מחפשים ספר קליל שיהיה כיף לקרוא אותו מצד אחד ומצד שני לא יעיב על החופשה שלנו ולא יגרום לנו להשאר בחדר המלון או בספה בבית. הספר הזה בדיוק כזה – מצד אחד קליל וכיף לקרוא אותו ומצד שני אם בדיוק נחתנו או הגענו לתחנה נוכל להמשיך אותו אח”כ בכיף.

כבר מהעטיפה ושם הספר בעברית (באנגלית הוא brown-eyed girl) אפשר לנחש שמדובר בספר רומנטי ומתקתק. לאוהבות הז’אנר הרומנטי – לא תתאכזבו.

אייברי קרוסלין עברה פרידה קשה לפני שלוש וחצי שנים ומאז ברור לה שאהבה זה לא בשבילה. גם ההסטוריה של אביה ואמה (ביחד וכל אחד לחוד) לא משכנעים אותה בסיפורי אהבה מהאגדה, ולמרות זאת היא ואחותה הקימו עסק לארגון חתונות.

באחת החתונות היא פוגשת את ג’ון טרוויס ובטוחה שהוא הצלם שנשכר לארוע. מסתבר שהוא אמנם צלם אבל לא צלם חתונות אלא חבר של החתן ובמקרה הוא גם בן לאחת המשפחות הדרומיות הכי עשירות והכי וותיקות. ונוסף לכל זה הוא גם חתיך הורס.

מכאן הכל מתגלגל ואייברי מרגישה שהיא מאבדת שליטה. בעקבות הצלחת הערב, העסק מקבל הזמנה לארגן את חתונת השנה של בתה של אשת חברה שכל מה שחשוב לה זה שהחתונה תהיה הכי הכי. הכי יפה, הכי גדולה, הכי מרשימה וכו’.

הכלה מסתבר מסתירה כמה סודות שיכולים לגרום לכל החתונה להתבטל ואייברי צריכה לקבל החלטות לא פשוטות שיכולות להשפיע על מצב העסק שבנתה במו ידיה.

ומהצד השני יש כמובן את ג’ו שלא מוכן לקבל לא בייחוד כשהוא לומד מדוע היא אינה מאמינה באהבה יותר.

סיפור מתקתק וחמוד מאד כיאה לז’אנר הרומנטי. בדיוק מה שצריך בחופשת האביב