ספר אחד הטובים שקראתי.
העלילה במדינת ויאומינג שלא הייתי בה (והייתי במספר מדינות בארה"ב).
מתבר שילוסטון פארק נמצא במדינה הזאת.(בדקתי במפה).מומלץ לסמן עליו וי יום אחד אחרי הקורונה.

סיפור מותח מאד על בירוקרטיה אמריקאית, ונקמנות, שמגיעה למקומות נידחים בארה"ב שבהם שורר חוק הגונגל, הטבע הפראי , הנחלים וההרים..
ורק החזקים שורדים.
זהו סיפור הישרדות של שני חברים שאחד הופך עבריין נמלט והשני רודף אחריו במסגרת החוק .
מרדף עוצר נשימה הוא חוט השדרה של הסיפור.
מבין סיפורי הגונגל שקראתי(למשל :הרפתקאה בטואיצי) וסיפורי שריפים וטקסס רינגרס ואנשי חוק במקומות שונים ברחבי תבל זה אחד הטובים ביותר.
עלילה פשוטה -לא מתוסבכת מדי-דמויות של גיבורים הכל יש כאן.
גם הנושאים של טיפול נכון בבעלי חיים (סוסים , בז) מהווה רכיב חשוב ומעניין לעלילה המתרחשת בלב איתני הטבע.
מומלץ לקרוא.

העלילה מתרחשת בארבעה ימים בויומינג, ארצות הברית. מדינת ענק הררית ומיוערת שאוכלוסייתה דלילה.
בוץ' רוברסון רצה לבנות בית לו ולמשפחתו, רעייתו פאם ובתו האנה. הרשויות הפדרליות מתנכלות לו ומערימות קשיים ביורוקרטיים בטענה לפגיעה בסביבה עקב הבנייה וממררות את חייו כולל איום בקנסות מטורפים. כשנמצאות גופות שני סוכנים המגיעים למסור לו צו ונורו הממשל מניח כמובן מאליו שבוץ' ירה בהם ונשלח כוח פדרלי למעצרו בראשות חוליו בטיסטה האגרסיבי. ג'ו פיקט הינו פקח ציד מקומי המכיר את המקום, בעל סמכויות אכיפה בצד רצון טוב ונכונות לעזור. הוא ומשפחתו מיודדים עם משפחת רוברסון וחש שמשהו אינו כשורה.
ג'ו נכנס לאט לעומק הדברים עם השריף ריד שקודמו בתפקיד, hill billy טיפוסי נוטר לו איבה ובוז (לשריף).
הסוכנים הפדרליים מנסים להשתלט על החקירה והספר מציג את היריבות הנצחית בין הרשויות הפדרליות למקומיות והבוז שרוחשים הראשונים המתבטא כאן ביחס מזלזל והכינוי "שריף צעצוע ולהקת החובבים שלו".
בוץ'- נרדף בידי הפדרלים נוסף לחבורת חדלי אישים שארגן השריף לשעבר בשל פרס שלידיעתו מוצע עליו ואליה מצטרף ג'ו כדי לפקוח עין ולהגן על ידידו אם צריך-נמצא בין הפטיש והסדן ולוכד את החבורה. בטיסטה נחוש לחסל אותו בכל אמצעי ומרחיק לכת בשימוש באחד קיצוני והחבורה מוצאת עצמה במאבק קשה ונואש לחיים ולמוות והישרדות באזור הררי קשה מאד.
ההפתעה האמיתית מגיעה כשמתברר שהדברים כלל אינם כפי שנראו ופועלים אינטרסים שונים לגמרי מאכיפת תקנות- אגו, נקמנות וניצול שררה לצד הקרבה.
מבוסס על מקרה אמיתי באיידהו הגובלת בויומינג (הסופר גר בויומינג) ומציג היטב את האזרח בארצות הברית הנרמס בידי מערכת כוחנית היודעת לפעול מהר נגדו אך איטית מאד כשזה מגיע לטובתו וקוברת אותו בטפסים וביורוקרטיה.

ספר מעולה, כתוב מצויין. עלילה שוברת לב ומחממת לב באנושיות של גיבוריה מחד ומאידך בהתעללות השלטונית של הרשויות מול האדם הקטן. המיקום של הסיפור בויומינג בנופים, באנשים, בהווי המקומי שונה מהרבה ספרים שקראתי. מעבר לעלילה המותחת לכשעצמה - הדמויות ובעיקר של שני גיבורי הסיפור פקח הציד ג'ו פיקט שנאלץ לצאת למרדף אחר חברו בוץ' רוברסון שנרדף על לא כלום מצד הרשויות עד כדי כך שהוא נאלץ לעבור על החוק. אלו הם 2 דמויות חזקות ואנושיות ולידן שאר דמויות המשנה.
ספר מעולה.

ספר שסיימתי להאזין לו בפחות מארבע ימים. לא מפני שהוא קצר אלא מפני שהוא מסופר מצוין ומותח.
המתח גורם לך לעצור נשימה ולרצות לדעת מה קורה בהמשך.

בוץ רוברסון מעוניין לבנות לו בית בצלע ההר אך בדרך מוערמים עליו קשיים. הקשיים הינם חוקים פדרלים (התקפים לכלל המדינות בארה"ב) וחוקי המדינה. מפה לשם העניינים מסתבכים והוא מוצא עצמו מסובך בפשע אכזרי ונמלט על חייו. ידידו ג'ו פיקט , פקח הצייד יוצא למצוא את העבריין הנמלט במרדף עוצר נשימה בנופי רכס הביגהורן.

הרגשתי בספר את אווירת הבוקרים עם הנשק. כל שכן נמצא קילומטרים מהבית, ובכל בית מחזיקים נשק. הספר מאוד מתקדם מבחינת תיאורי הכלים המשמשים לאכיפת החוק.
הבעיה הינה כשכוח ושררה ניתנים לאדם הלא מתאים, הסדר והגבולות יוצאים מכלל שליטה.

מומלץ, נהניתי מאוד.

#
את עשרות העמודים הראשונים קראתי בחריקת שיניים. לא בגלל שהוא כתוב רע, להיפך, הוא כתוב מצויין. אבל הוא מתאר תיאורים אמינים של שימוש בכוח השררה על חלשים, אזרח חסר אונים שמערכת רשויות ממשלתית מתעמרת בו, ומחיר שאזרח כזה ישלם, ברכושו ובגופו. ואלה נושאים שאני מתקשה להתמודד איתם. אחרי שעברתי את ההתחלה, התקשיתי להפסיק לקרוא אותו.

כשאני חושבת על ארצות הברית יש כמה דימויים שעולים בדעתי: זכויות יתר של בעלי ממון, רפואה מתקדמת - למי שיכול להרשות לעצמו. תמיכה מוגבלת של המדינה בחלשים – את מקום המדינה ממלאת צדקה פרטית. מערכת צדק(?) תמוהה ופוליטית, זכות מוקנית לאזרח שם להרוג ולפצוע את זולתו בנשק בר-השגה, נטול פיקוח למעשה. מול אלה עומדת חוקה, האמורה לשמור על זכויות האזרח מול הכוח העדיף של הרשות השלטונית.

הספר עוסק במדינת ויומינג – שהיא אמריקה לא מוכרת מבחינתי - משתרעת על שטח ענק, מאוכלסת בדלילות, (יש בה קצת יותר תושבים מבתל אביב). שטחה הררי ומיוער, מתפרנסת מאוצרות טבע ותיירות. תושביה רפובליקאים ברובם, מקיימים יחסים קרובים עם כלי הנשק שלהם, מה שאומר שצריך להניח שלכל בן מעל ל-12 שתפגוש יש כמה אקדחים ורובים באמתחתו.

הסיפור - המבוסס על סיפור אמיתי, מה שהופך אותו להרבה יותר מזעזע - עוסק במתח המתקיים שם בין שתי מערכות חוקים ונורמות: מדינתיים ופדרליים. בשררה שלטונית, באזרח הנתפס בין גלגלי המערכת. הגיבור הוא "פקח ציד ודיג" – סוג של משגיח יערות בעל סמכויות אכיפה, שהוא גם קצת שוטר, קצת גשש, קצת פסיכולוג, החי בתוך קהילה המוכרת לו. הוא מתגייס לחפש את מי שנאמר לו שביצע פשע חמור ומתחיל לחשוד שיתכן שהמציאות שונה ממה שסיפרו לו. תיאורי הטבע הזר לנו ריתקו אותי (לא אין לי שום כוונה לעשות שם טראק או קמפינג...) הסופר - כך הבנתי - חי באמת במקום ובנופיו והספר הוא אחד מסידרת ספרים עם אותו גיבור.

הספר כתוב מצויין, מרתק ומותח. בניגוד לספרי מתח "עירוניים" אין פה ערימת נרצחים בשיטות יצירתיות. הגוויות הלא מעטות בסיפור הן תוצאה של טפשות, חוסר הבנה של המצב, היקלעות לתנאי שטח קשים, בדרך כלל לא מעשה ידיו של רוצח זדוני. מעבר לעניין ולמתח הוא גרם לי לחשוב על בינוניות. אין רע, בהכרח, בבינוניות כשהיא מכירה במגבלותיה. אבל הבינוניים בספר מצויידים בהערכה עצמית גבוהה מהמציאות, בשאפתנות, ברצון להתבלט וביותר מקורט רשעות. וכמו שאומרים - צריך מאה חכמים לתקן נזק של טיפש אחד...


*