ואוו.
איזו סדרה זו.
זו וגנזך אורות הסער - גם של סנדרסון - הסדרות הטובות ביותר שקראתי.

רבים מאוכזבים מהסדרה, כי היא מרגישה ילדותית או לא ברורה. מישהו שהמלצתי לו אפילו התלונן על הקטיעות ברצף העלילה עם ההגיגים של הגיבור.
אמרתי לו, שהוא מפספס את כל הקטע של הסדרה.
הספרים אולי נראים כספרי נוער אבל ממש לא. לפני 5 שנים, מישהו שאז כמעט לא הכרתי והיום הוא טוב מאוד (ולא, לא בגלל הספרים :) ) נתן לי לקרוא את אלקטרז 1 (במהדורה הישנה, החדשה לא יצאה אז), ואמר לי שזה פארודיה על עצם ספרות הפנטזיה. זו הגדרה כל כך חדה למה שהסדרה הזו.
שנונה, חדה, הורסת, צוחקת ויורדת על כל תבנית שאנחנו רגילים לה מספרי פנטזיה קלאסיים.
זו סדרה לאנשים שמעריכים שנינות ועומק, לא סדרת פנטזיה רגילה. חובבי פנטזיה רגילים כנראה לא יתלהבו ממנה יותר מידי, אבל מי שידע להעריך אותה - יהנה עד הגג.
לקח כמה שנים (לא זוכר בדיוק) מאז הספר הראשון עד שהגעתי לספריה וראיתי שיצאה מהדורה חדשה וגם את 2 ו3. אחר כך גם קניתי את השלישיה, כי זו סדרה שכל כך אהבתי עד כדי כך שרציתי שיהיה לי משלי. משום מה התעכבתי עם הביקורת עד עכשיו.

ממליץ בחום, ומחכה בקוצר רוח לתרגום לעברית של החלקים הבאים בסדרה.

זו המהדורה החדשה של הספר, והוא הראשון מתוך טרילוגייה שיצאה בהוצאת מודן. את הספר הראשון כבר קראתי במהדורתו הראשונה שתורגמה לעברית, וכבר הספקתי לשכוח את העלילה המגניבה של הספר הזה, וזה היה כיף לגמרי.
הסיפור אמנם מכוון לילדים ונוער והוא כתוב בשפה מותאמת לגיל, אבל יש בו הרבה קריצות לעולם המבוגרים, שבו סנרדסון טווה עלילה מופלאה על עולם בתוך עולם. זה דומה קצת לניל גיימן בעולם לא עולם, זה דומה קצת לטרי פרצ'ט בסדרת עולם הדיסק, וזה גם דומה קצת לרעיון בסדרת הספרים של ארץ האגדות. החיבור בין כל אלו יוצר סיפור עלילה מגניב לגמרי, מלא בהומור, של מסע התבגרות ולמידה של נער שגדל בעולם של בני האדם, אבל בעצם הוא שייך לעולם נסתר של קסמים וכשפים, ומכל הטוב של עולמות הפנטזיה.
סנדרסון כותב מדהים, ומהתגרמת עושה עבודה נפלאה עם העברית, והמילים מלהטטות בין מתח וריגול לרומנטיקה ופנטזיה, בין עולם המבוגרים לעולם הילדים והנוער, ובין המחשבה שהעולם שלנו מלא פלא ונסתר שאנחנו לא מכירים.
הדמויות הנפלאות והמלאות של סנדרסון לוקחות את הקורא אל מקום שמחוץ לחיים הרגילים שלנו, קצת אסקפיזם כמו סרבים מחפשים היום. ופשוט כיף להשתטות קצת מידי פעם.
פשוט תענוג, אבל למרות זאת לא ממשיך מיד לספר הבא, כמו שחשבתי בקריאה הקודמת.
תהנו...