קראתי לפני זמן מה ואינני זוכר פרטים אלא את העלילה הכללית. הספר כתוב בסגנון בלשי טוב למדי ושונה מסופרי מתח אחרים שקראתי והכרתי את סגנונם ונהניתי למדי מקריאתו.
פסיכופת אכזרי המכנה עצמו 'קזנובה' חוטף וכולא במרתפי מקומות מבודדים ונטושים נשים צעירות ומושכות שהוא מוצא בהן מאפיינים מיוחדים מבחינתו. הצעירות הכלואות נתונות למרותו וכללים נוקשים שהפרתם צפויה לגרום לענישה קשה כולל מוות. הוא נהנה להתעמר ולהפגין את כוחו בהפעלת טרור נפשי ופיזי-תנאים קשים, בידוד ומשמעת קשה.
הוא עושה שתי טעויות-אחת הנחטפות היא מדענית בעלת אישיות חזקה בשם קייט מק'טירנן בעלת חגורה שחורה בקראטה שאינה חוששת ממנו ונותנת לו להבין זאת. השנייה הינה נעמי-אחייניתו של אלכס קרוס,הבלש החריף והאינטליגנטי בספרי פטרסון. אלכס נכנס לעובי הקורה עם העלמות נעמי.
קייט בעלת התושיה מנצלת את מיומנויות הלחימה שלה ומצליחה להימלט,במנוסתה נופלת מצוק גבוה לנהר וניצלת הודות לנער הנמצא במקום. אלכס קרוס מבקר אותה בבית חולים, מתיידד עימה ובעזרת מידע ממנה ורמזים שהוא מוצא בחקירה שיטתית יוצא למרדף עיקש ומאתר את נעמי הכלואה היוצאת לחופשי נרגשת מהאיחוד המשפחתי.הסוף עבור קזנובה-רע.
יש דמויות נוספות וטוויסטים בעלילה.
באנגלית נקרא הספר Kiss The Girls.
הספר עובד לסרט בכיכוב מורגן פרימן המצויין ואשלי ג'אד.מורגן פרימן מככב גם ב'שעת העכביש' באותה דמות.

ואז מגיע מייל המספר על הרצח, לפני תוך כדי ואחרי, על החתום מרי מרי, הנרצחת כוכבת הוליוודית, אמא לילדים, מי זו הסטוקרית שעקבה ראתה הרגה ושלחה מייל ?
המיילים מגיעים לכתב רכילות ארנולד גרינר, הוא עצמו לא מבין למה הוא נבחר לקבל את המיילים מהרוצחת.
ושוב מגיע מייל המספר על מקרה רצח, על החתום מרי סמית.
אל התמונה נכנס סוכן האף בי אי הפסיכולוג אלכס קרוס, הוא עצמו נמצא במאבק משמורת על בנו הצעיר בבית יש לו עוד שני מתבגרים.
מי זו מרי סמית? למה היא בוחרת לרצוח דמויות מפורסמות אמהות לילדים, את עצמה מכנה היא כלומניקית, שקופה, מי הם שחיים ככה בפאר והיא צריכה להתמודד עם שלושה ילדים לבדה.
מרי סמית בוחרת לרצוח ולשלוח מייל, אלכס קרוס בוחר להתחקות אחרי הרוצחת עד לסוף המפתיע.
ספר מתח חביב, פרקים קצרים ומהירים, כל מה שצריך לימי הקיץ המעיקים, תהנו.

לפני שבוע הספר כאשר אין לי משהו חדש חייבים לפנות מקום על המדף בשביל סדרות של ספרים חסרים לי לפנטזיה.
הספר ישב אצלי על המדף המון זמן נראה לי שנתיים שלוש.
הספר מסופר מ2 נקודות מבט:
אחד - של חוקר ה FBI אלכס קרוס שהוא נוסע סוף סוף לחופשה עם המשפחה....
שני - של המספר, שמספר על הרוצח הסידרתי "מרי סמית",
הרציחות הם של מפורסמים מהוליווד.. הפניקה ענקית.. האם יתפסו את הרוצח? ולמה הוא או היא עושים זאת?
שווה לכם לקרוא. זה ספר טיסה או כמה ימים שאין מה לקרוא. מומלץ.

"אלכס קרוס" הוא מותחן קצבי אשר נכתב על ידי אחד הסופרים האהובים עליי, ג'יימס פטרסון. מאוד אהבתי את הספר כיוון שהוא נגע במספר סגנונות בספר אחד. מצד אחד, זהו מותחן המספר על סוכן אף-בי-איי שמחליט לעזוב את עבודתו עקב רצח אשתו אהובה, מריה, אשר נורתה לנגד עינייו על-ידי רוצח שנפשו מזמן סרחה.

מצד שני, ישנו הומור ומלא רגש בספר זה, סוכן האף-בי-איי מנסה להתקדם בחייו ואף לשמור על שני ילדיו אך העניין הוא: שאיך אפשר לחיות את ההווה, בזמן שזכרונות העבר עדיין רודפים אותך?
בינתיים הרוצח שרצח את מריה המכונה כ"הקצב" יוצא למסע ציד שאי אפשר לראות את סופו.

אלמנט נוסף שאני אוהבת מסוג הספרים האלה הוא שנותנים "במה" גם לחיי הרוצח, הדעות שלו, המחשבות והזיכרונות שהופכים את הספר לטוב מאוד:
"רק רציתי שתדע שאתה נמצא תמיד במחשבותיי, ושאני מקווה לראותך בקרוב. משתוקק לרגע שאראה שוב את כולכם. אני אדאג שזה יקרה- מבטיח"

ריקוד המוחות בין אלכס קרוס , פסיכולוג משטרתי לבין הקצב. אלכס שאשתו האהובה ממש נרצחה לו בידיים נשאר לטבל בשני ילדיו, הקצב הולך וקוטל משאיר סימנים ומתרברב בתמונות של קורבנותיו , הקצב גם הוא נרדף מצד אחד ע"י המאפיה מצד שני אלכס סוגר עליו. סימלו המסחרי ה"קידה" מובילה את אלכס לחשוב האם הוא הרוצח של אשתו ?? והנה לקצב יש אשה וילדים האם לנקום את רצח מריה ?? בקצב רצחני בפרקים קצרים כל הדרכים בסופו של דבר מצטלבות לסוף....מתח משובח !!

מכירים את זה שיש לכם מבחן חשוב, אתם יושבים על שולחן הלימוד שלכם, מוציאים את הדפים, מתחילים ללמוד ואז... ואז באים כל התירוצים: "אני צמא", "בא לי לאכול" "שיט לא ראיתי את הפרק החדש של גולשי ספות עוד עשרים דקות אני ילמד - נשבע! -", " יואו החדר כל כך מבולגן אני לא יכול ללמוד ככה".
בכל אפן זה מה שקרה לי שקראתי את הספר הזה. רק ככה אתה יודע שספר לא טוב, שנותרו לך רק ארבעים דפים אחרונים ואתה ממציא את התירוצים האלה, שנותרו לך ארבעים דפים אחרונים ולוקח לך יומיים לסיים אותם, שאתה משכנע את עצמך שאתה חייב לגמור את הספר כי יש מצב שבפרק האחרון אתה תופתע והספר יתגלה כספר מותח (לא זה לא קרה).
הדמויות מאוד שטחיות ואפילו הדמות הראשית שלדעתי יש בה המון פוטנציאל לדמות מעניינת, פשוט דיי משעממת.
והרשע? אהבתי את הרעיון עצמו של הרשע בסיפור אבל שוב הדמות מאוד שטחית ורדודה.
בתקציר הספר כתוב משפט מתוך ביקורת של ניו-יורק טיימס והוא הולך כך: ג'ימס פטרון עושה הכול חוץ להכניס את אצבענו לשקע החשמל כדי לחשמל אותנו" תעשו לי טובה אני הרגשתי כאילו הוא מקריא לי סיפור לפניי השינה וממש קשה לי להגיד את זה כי שוב לספר הזה היה פוטנציאל גדול בשבילי.
זהו ספרו השני שאני קורא של פטרסון ואני לא מבין מה הבעיה, לדעתי שמו הולך לפניו כי גם ספרו השני לא היה משהו, אם כי קצת פחות רע מהספר "חתול ועכבר".
מצטער על הביקורת פטרסון, באמת אבל מה לעשות שעל טעם ועל ריח - אין על מה להתווכח!

עיצבנו אותי הפרקים הקצרים בספר.
הסיפור האישי של החוקר קצת לא ממש קשור ומיותר מעט לדעתי.
גם לא עפתי מסגנון הכתיבה.
בסופו של דבר ספר מתח נחמד להעביר איתו את הזמן.

אלכס קרוס, הפסיכולוג והכוכב של המשטרה וה- FBI בחקירת ולכידת רוצחים סדרתיים, "קוטל הדרקונים" חוזר בסיפור נוסף שמספר את סיפורו בעבר (1993) ובהווה (2005).
כשוטר ובלש במשטרה אשתו נורתה לעיניו ומתה בזרועותיו, משאירה אותו עם 2 ילדיהם הרכים. 12 שנה אח"כ ולאחר קריירה מרשימה במשטרה וב- FBI הוא מחליט לעזוב, לחזור לעבוד כפסיכולוג ולפתוח קליניקה למטופלים פרטיים. בעצם להתרחק, למען משפחתו-ילדיו, מהסיכונים ברדיפת פושעים סדרתיים.
אך החיים חזקים יותר, וחבריו במשטרה מנסים להעזר בו ובידע שלו גם לאחר שפרש, וכך הוא מוצא עצמו במרדף/מצוד אחר פושע קטלני ומסוכן...
ספר מוצלח נוסף בסדרת אלכס קרוס, החושף גם מידע נוסף על הטרגדיה שקרוס עבר בהתרחשויות הקשורות לרצח אשתו.

ספר מתח טוב,לא מהמשובחים אבל בהחלט עושה את העבודה!הוא יחסית קליל,ומעביר את הזמן בכייף.