5.0דירוגבתרווד כשפיהאראלה טהרלב-בן שחראז אתחיל מהקנקן. הכריכה של הספר יפה ואטרקטיבית מאוד בעיניי, מושכת את העין ומזמינה להתקרב. אבל הכותרת עצמה, לדעתי, לא ממש מצליחה לעורר עניין או ליצור הזדהות, היא קצת כבדה ואניגמטית מדי, ורחוקה מהנימה הנגישה והחווייתית שהספר מציע בפנים. אני תמיד אוה
3.0דירוגלקרוא את לוליטה בטהרןאזאר נאפיסידיברו על הספר רבות. רציתי לראות את הסרט, לצערי לא הספקתי אז רכשתי את הספר. רכשתי אותו בכריכה חדשה של הספר. הסיפור מגולל את סיפורה האמיתי של הכותבת נאפיסי שהיא מרצה באונברסיטה באיראן בשנות ה80-90 בתקופת במגבלות והמלחמות על איראן מלמדת ספרות באונברסיט
5.0דירוגבתרווד כשפיהאראלה טהרלב-בן שחרחשיבותו של הספר בכך שהוא מציג מבט היסטורי אחר על ההיסטוריה הישראלית והציונית, המבט של הנשים המושכחות, על גורל הנשים בעליות השנייה, השלישית ומאז קום המדינה. הספר עשיר בצורה בלתי רגילה במקורות מגוונים: מכתבים, יומנים, עיתונים, מסמכי ממשלה, ישיבות כנ
5.0דירוגיום אחד בחייהןג'וני ב' קולאיך נראה יום בחייה של אישה? על מה היא חושבת, וממה מורכבות המשימות הקטנות שממלאות את יומה? הספר היפה הזה הוא אוסף של יומנים של נשים מרחבי ארצות הברית, כל אישה שונה מחברתה, שנכתבו במהלך יום מסוים שנבחר על ידי העורכות, אותו יום בלוח השנה. התוצאה הי
3.0דירוגלקרוא את לוליטה בטהרןאזאר נאפיסיספר לא פשוט לקריאה. טהרן היא לא מקום נעים ובטוח לנשים, בכלל לא. היא גם לא מקופ עבור אנשים שיש להם חשיבה משלהם, שאוהבים ספרות ממגוון סוגים, ושרוצים לדון בה. קבוצת נשים נפגשת פעם בשבוע למועדון קריאה סודי. הן קוראות את לוליטה, ספר מטרגר כשלעצמו, ודנו
4.0דירוגבתרווד כשפיהאראלה טהרלב-בן שחריודעת חקלאית פקחית... אמא שלי ניסתה לשמח אותי לקראת פורים, והביאה לי תחפושת ישנה של טבח הכוללת מצנפת לבנה הנופלת על הפוני, וכף עץ גדולה. אבל אני רצתי להיות שוטר, או קאובוי (בוקר), עם צמד אקדחים מוכספים, כמו שרבים מחברי היו בפורים, מה שגרם לי מגיל
5.0דירוגלהיות אישה סופרתעמליה כהנא-כרמוןכתיבה היא חקירה להבין את המציאות ולהגיב על דברים שהתרחשו- ביום ראשון האחרון שמעתי הרצאה. בבית עגנון על נשים בספרות. הרצאותיה של סיגל נאור פרלמן. דיברנו על הסופרת עמליה כהנא כרמון ועל הסיפור ''מצאתי חן'' התלהבתי כל כך מכרמון שהלכתי למצוא ספרים שלהבת
4.0דירוגלהיות אישה סופרתעמליה כהנא-כרמוןאני לא בטוחה למה, אבל אני ממש מתרגשת לכתוב את הביקורת הזאת. זאת הולכת להיות סקירה ממש ארוכה נכון? טוב, בכל אופן, כדאי שאני אתחיל אם אני רוצה לסיים. זה היה ספר ממש ממש מעניין עבורי. למרות שהספר רק 150 עמודים, לקח לי הרבה זמן לקרוא אותו, כנראה כי
3.0דירוגהפלא שם למטהאלן סטיקן דלקראתי את הספר בעקבות המלצה של פמינסטית ברשתות החברתיות(פמינסטית ישראלית המתעסקת במיניות האישה) הייתי זקוקה לספר שימחיש לי את כל העניין הזה של המיניות האישה,ספר עם התחלה מבטיחה, היו פרקים שמאוד נהניתי לקרוא ואז ככל שהזמן עבר הרגשתי שהספר קצת נמרח עם
3.0דירוגסדר נשיםעמיה ליבליךמאד אוהבת את עמיה ליבליך ואת היכולת שלה להפנות זרקור על נושאים חשובים בחברה שלנו ובכלל. הספר הזה שריתק אותי מאד בהתחלה הפך לקראת האמצע להיות פשוט - אין לי דרך אחרת לאמר זאת - די משעמםץ עוד סיפור ועוד סיפור ותחושה שהדברים חוזרים על עצמם ולא הולכים לשו
4.0דירוגהמין השניסימון דה-בובוארספר ארוך מאוד ומלא בעבודת מחקר ספרותית של דה-בובואר שללא ספק מרשימה בעבודה מקיפה ונרחבת זו. הכרך הראשון עוסק בניתוח ביולוגי, היסטורי, תרבותי וספרותי של תפיסת האישה על ידי הגברים. באופן אישי, הפריע לי הסגנון/הגישה המתגוננת/תוקפת מצדה של בובואר (כלומר