שרת החינוך, ככל הפוליטיקאים שאצה להם הדרך, בחרה להתחיל מהסוף: מבחינות הבגרות.
לבחינות הבגרות יש כמובן פרופיל תקשורתי גבוה, וזה מה שבאמת מעניין את השרה.
האם הייתה שקילה ראויה של הרווח המצופה מהרפורמה לעומת ההפסד?
האם הרפורמה נכונה לכל בתי הספר - מהמצטיינים בעלי הרקע הסוציו-אקונומי הגבוה ועד המזדנבים הרחק מאחור?
האם הרפורמה נכונה בכל המקצועות שנבחרו?
האם היא נכונה באותה המידה לכל המגזרים (ממלכתי, ממלכתי דתי, החרדי המשתלב, הערבי, הדרוזי)?
ומדוע לא עושים תוכנית פיילוט? תוכנית שתבחן תוצאות ביניים, תתקן בעיות, ורק אז תוחל על כלל המערכת?
ולעומת זאת - רפורמה ראויה לשמה מתחילה בגן, או לכל המאוחר בכיתה א'.
צריך לבנות תוכנית הכשרה לגננות ולצוותי ההוראה בבתי הספר שבנויה מא' ועד ת'.
מתחילים מן המסד ולא בחלון הראווה החיצוני.