לילות רבים חיכיתי לך, ישנתי וזרועותי פרושות, פישקתי את רגלי למענך. למה נטשת אותי, למה שכחת את ילדתך. בלילות רועדת אני מקור, בימים צופות עיני אל הכפר – אינך משיב לשוועתי."
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
