הראשון – בעזרת אלתרמן, השני – באמצעות חתול טיפש, והאחרון – בסיועו של כלבלב מפורסם.
1. זה היה בחנוכה (או: נס גדול היה פה)
כתב נתן אלתרמן, אייר דני קרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד (לגיל 3 ומעלה).
למה?
את הסיפור-פזמון הזה, שנכתב על ידי אלתרמן-הפזמונאי במיוחד לחנוכה, מומלץ לקרוא בערב הדלקת נר ראשון, כשהחדר כמעט-חשוך, ואור נר מרצד על הקירות, וצללים מוזרים מתנועעים על הארון ומטפסים על המיטה, ודכדוך החג כבר מאיים להתגנב לתוך הלב.
למה? בגלל הדרמטיות, ההומור, הקצב והחריזה, ובגלל שאלתרמן-הפזמונאי ידע להפוך סיפור הרואי משומש-לעייפה על המכבים טובים ואמיצים ויוונים רעים ואכזריים לסיפור מתח, קליל, קליט וחכם.
ויותר מהכול? בגלל שזה סיפור שמדליק אור בלב. |love2|
מה הסיפור?
זה היה בחנוכה. הבית חשוך. רק נר ראשון דולק. קומקום עם חדק, מטאטא זקן, משפך בכיין וכלבלב פחדן נתקפים אימה איומה. מה יהיה? מה הם יעשו כדי לגרש את החושך?
למה אלתרמן?
כי יותר מהכול, הוא פזמונאי משובח (ואין לנו הרבה כאלה), וכאן באה לידי ביטוי הכתיבה הפזמונאית הקצבית שלו במיטבה. השירה המחורזת שלו רק נראית קלילה ועליזה. תמיד טמונים בה כאב עצום והבנה עמוקה לצער האנושי. לקרוא את אלתרמן זה כמו לאכול משהו מתוק מבחוץ ומר מבפנים.
2.החתול שלי הכי טיפש בעולם|whitecat|
כתב ואייר ז'יל בשלה, מצרפתית: מיכל פז-קלפ, הוצאת כנרת (לגיל שנתיים ומעלה).
למה?
כי ההומור הפסיכי, האיורים המגוחכים והמעולים וההפתעה שבסוף, עושים אותו לספר נהדר לגירוש חושך. בעוד שבעמודים הראשונים נדמה שמדובר בסיפור-
נונסנס חביב שבו הסופר מדמה את החתול השמן והטיפש שלו לפיל, הרי שבעמודים האחרונים מתפרץ במפתיע ההומור המבריק של ז'יל בשלה, התמונה מתהפכת, ואנו שואלים את עצמנו: מי בעצם הטיפש פה? מה שעושה את הספר הזה לכל כך מענג הוא הניגוד הנהדר בין מה שמסופר למה שמצויר.
הספר הכי מצחיק על פילים והכי חכם על חתולים. |whitecat|
מה הסיפור?
לכאורה סיפור פשוט המדווח בלשון יבשה ועניינית. החתול שלי מאוד טיפש. כשהוא לא אוכל, הוא ישן או עושה קקי במקומות מוזרים. חבר נתן לי ספר על חתולים. לא הצלחתי לקבוע לאיזה גזע הוא שייך. אבל, למעשה, מדובר פה בסיפור חכם ומאוד מודע לעצמו החבוי ברווח שבין הטקסט לאיור ועוסק בקשר שבין אמן ליצירתו.
יותר מזה לא אגלה לכם, אחרת מה תעשו אתם?
למה ז'יל בשלה?
כי הוא מאייר וסופר צרפתי שאולי אינו מסוגל להבחין בין פיל לחתול, אבל ניחן בכישרון יוצא דופן לספר סיפור, שכל כולו שרוי ברווח שבין מה שנאמר למה שלא.
3.ספר השירים הגדול של פינוקי
כתבו: חיים נחמן ביאליק, לוין קיפניס, משה וילנסקי, עוזי חיטמן ועוד... אייר אריק היל, הוצאת שוקן (לגיל שנה ומעלה).
למה?
כי גם לבני השנה מגיע, וככה בדיוק מגרשים חושך מלב קטנטן. כשתשירו לילדכם את השירים הישנים של ילדותכם בליווי פלייבק צורמני על בטריות, אין סיכוי שלא יידלק לכם אור בלב, ואין סיכוי שהקטנטן שלכם לא יצטרף אליכם בתרועות אושר.
מה הסיפור?
ספר קרטון גדול ובו שירי הילדות של ביאליק, קיפניס, וילנסקי ועוד, ולצדם כפתורים, שכאשר הילד לוחץ עליהם, מושמעת נעימת השיר (לפעמים תוך זיופים איומים ומצחיקים). שירים כמו "נד נד, נד נד", "רוץ בן סוסי", "גינה לי" ו"אלוהים שלי", זוכים כאן ל"עיבוד המוזיקלי" המחריד והמתוק הזה (שבטח יגרום לחלק מכותבי השירים למרוט את שיער ראשם, ולחלקם האחר - להתהפך בקברם) ומזמינים את אבא ואמא לתת קולם בשיר ובזיוף. ועכשיו בטח אתם שואלים את עצמכם, כן, אבל מה לעזאזל עושה פה פינוקי שלנו שמככב בגאון על עטיפת הספר? ובכן, הוא פשוט משמש פה על תקן דוגמן-שירים – או בלשון עכשווית – הסלב המפורסם שתפקידו לתווך בין הזאטוטים לבין השירים.
למה אריק היל?
כי הוא יודע ללחוץ על הכפתורים הנכונים.
( ynet הורים )
1. זה היה בחנוכה (או: נס גדול היה פה)
כתב נתן אלתרמן, אייר דני קרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד (לגיל 3 ומעלה).
למה?
את הסיפור-פזמון הזה, שנכתב על ידי אלתרמן-הפזמונאי במיוחד לחנוכה, מומלץ לקרוא בערב הדלקת נר ראשון, כשהחדר כמעט-חשוך, ואור נר מרצד על הקירות, וצללים מוזרים מתנועעים על הארון ומטפסים על המיטה, ודכדוך החג כבר מאיים להתגנב לתוך הלב.
למה? בגלל הדרמטיות, ההומור, הקצב והחריזה, ובגלל שאלתרמן-הפזמונאי ידע להפוך סיפור הרואי משומש-לעייפה על המכבים טובים ואמיצים ויוונים רעים ואכזריים לסיפור מתח, קליל, קליט וחכם.
ויותר מהכול? בגלל שזה סיפור שמדליק אור בלב. |love2|
מה הסיפור?
זה היה בחנוכה. הבית חשוך. רק נר ראשון דולק. קומקום עם חדק, מטאטא זקן, משפך בכיין וכלבלב פחדן נתקפים אימה איומה. מה יהיה? מה הם יעשו כדי לגרש את החושך?
למה אלתרמן?
כי יותר מהכול, הוא פזמונאי משובח (ואין לנו הרבה כאלה), וכאן באה לידי ביטוי הכתיבה הפזמונאית הקצבית שלו במיטבה. השירה המחורזת שלו רק נראית קלילה ועליזה. תמיד טמונים בה כאב עצום והבנה עמוקה לצער האנושי. לקרוא את אלתרמן זה כמו לאכול משהו מתוק מבחוץ ומר מבפנים.
2.החתול שלי הכי טיפש בעולם|whitecat|
כתב ואייר ז'יל בשלה, מצרפתית: מיכל פז-קלפ, הוצאת כנרת (לגיל שנתיים ומעלה).
למה?
כי ההומור הפסיכי, האיורים המגוחכים והמעולים וההפתעה שבסוף, עושים אותו לספר נהדר לגירוש חושך. בעוד שבעמודים הראשונים נדמה שמדובר בסיפור-
נונסנס חביב שבו הסופר מדמה את החתול השמן והטיפש שלו לפיל, הרי שבעמודים האחרונים מתפרץ במפתיע ההומור המבריק של ז'יל בשלה, התמונה מתהפכת, ואנו שואלים את עצמנו: מי בעצם הטיפש פה? מה שעושה את הספר הזה לכל כך מענג הוא הניגוד הנהדר בין מה שמסופר למה שמצויר.
הספר הכי מצחיק על פילים והכי חכם על חתולים. |whitecat|
מה הסיפור?
לכאורה סיפור פשוט המדווח בלשון יבשה ועניינית. החתול שלי מאוד טיפש. כשהוא לא אוכל, הוא ישן או עושה קקי במקומות מוזרים. חבר נתן לי ספר על חתולים. לא הצלחתי לקבוע לאיזה גזע הוא שייך. אבל, למעשה, מדובר פה בסיפור חכם ומאוד מודע לעצמו החבוי ברווח שבין הטקסט לאיור ועוסק בקשר שבין אמן ליצירתו.
יותר מזה לא אגלה לכם, אחרת מה תעשו אתם?
למה ז'יל בשלה?
כי הוא מאייר וסופר צרפתי שאולי אינו מסוגל להבחין בין פיל לחתול, אבל ניחן בכישרון יוצא דופן לספר סיפור, שכל כולו שרוי ברווח שבין מה שנאמר למה שלא.
3.ספר השירים הגדול של פינוקי
כתבו: חיים נחמן ביאליק, לוין קיפניס, משה וילנסקי, עוזי חיטמן ועוד... אייר אריק היל, הוצאת שוקן (לגיל שנה ומעלה).
למה?
כי גם לבני השנה מגיע, וככה בדיוק מגרשים חושך מלב קטנטן. כשתשירו לילדכם את השירים הישנים של ילדותכם בליווי פלייבק צורמני על בטריות, אין סיכוי שלא יידלק לכם אור בלב, ואין סיכוי שהקטנטן שלכם לא יצטרף אליכם בתרועות אושר.
מה הסיפור?
ספר קרטון גדול ובו שירי הילדות של ביאליק, קיפניס, וילנסקי ועוד, ולצדם כפתורים, שכאשר הילד לוחץ עליהם, מושמעת נעימת השיר (לפעמים תוך זיופים איומים ומצחיקים). שירים כמו "נד נד, נד נד", "רוץ בן סוסי", "גינה לי" ו"אלוהים שלי", זוכים כאן ל"עיבוד המוזיקלי" המחריד והמתוק הזה (שבטח יגרום לחלק מכותבי השירים למרוט את שיער ראשם, ולחלקם האחר - להתהפך בקברם) ומזמינים את אבא ואמא לתת קולם בשיר ובזיוף. ועכשיו בטח אתם שואלים את עצמכם, כן, אבל מה לעזאזל עושה פה פינוקי שלנו שמככב בגאון על עטיפת הספר? ובכן, הוא פשוט משמש פה על תקן דוגמן-שירים – או בלשון עכשווית – הסלב המפורסם שתפקידו לתווך בין הזאטוטים לבין השירים.
למה אריק היל?
כי הוא יודע ללחוץ על הכפתורים הנכונים.
( ynet הורים )