כניסה לחדר בריחה, מבחינתי, היא כניסה להרפתקה. זהו עולם חדש של חידות, צפנים וחדרים נסתרים. יש תחושת סיפוק אדירה בלחיצה על כפתור נסתר בקיר או בגילוי הצירוף המדויק שפותח דלת לחדר חדש - כזה שלא ציפית לו כלל.
אייברי גרמבס, הדמות הראשית בסיפור, מגיעה אל בית משפחת הותורן - וברגע שהיא נכנסת אליו, מתחילה ההרפתקה שלה. הבית הופך עבורה למעין מתחם של חדרי בריחה: מלא סודות, רמזים ואתגרים. לא רק שהמקום שונה לחלוטין מהחיים שהכירה, אלא גם האנשים שבו שונים ומורכבים.
היא פוגשת שם את ארבעת נכדיו של טוביאס הותורן, שכל אחד מהם שונה מהאחר בדרכו, וכל אחד מביא איתו ייחודיות וסיפור משלו. מול כל זה, נפרס בפניה עולם שלם של אפשרויות בלתי צפויות, רחוק מאוד מהמציאות שממנה הגיעה.
בעצם, זה הלב של הספר לא רק תעלומה שצריך לפתור, אלא מסע בתוך עולם חדש ולא מוכר, שבו כל רמז מוביל לעוד שאלה, וכל בחירה משנה את הדרך. כמו בחדר בריחה, גם כאן צריך לחבר בין הפרטים, לסמוך על האינטואיציה, ולהעז להיכנס אל הלא נודע.
ולמרות שזה קצת ספר נוער, זה לא הפריע לי בכלל ואני כבר בדרך לספר השני בסדרה
מה כן מעט הפריע לי? התיאור החיצוני של אייברי כמעט ולא קיים, ולכן היה לי קשה לדמיין אותה בצורה ברורה
