“סיפורן של שלוש נשים, סבתא - פאניה, בת - מאירה ונכדה – קרן אור.
לשלושתן סיפור חיים מעניין עם קשיים ואתגרים שהחיים זימנו להן.
פאניה, ניצולת שואה, אם לשושי ומאירה.
מאירה, בת דעתנית, עקשנית ומרדנית שבוחרת לחיות על פי דרכה.
הנכדה, קרן אור, הינה בת יחידה לשושי, היא חווה טרגדיה וטלטלות רבות בחייה.
לצידה נמצאת תמיד דודתה מאירה.
הספר כתוב יפה והסיפור קולח.
מומלץ בחום.”

“סיפור נחמד על שלשה דורות של נשים חזקות כל אחת בדורה.
הסיפור חמוד וקולח.. ציפיתי לכיוונים אחרים אבל הוא זרם כמושהו.
ממליצה”

“שלוש נשים,שלושה דורות ושלוש מחברות -דרך עיניהן ומחברותיה של נציגת הדור הצעיר.
פאניה-דור השואה, בתה מאירה ונכדתה קרן אור (אחייניתה של מאירה).
דמויות מפתח אך לא היחידות (לעתים התבלבלתי בין חלקן).
הספר מביא את סיפוריהן והמשפחות בכלל על המשברים והקשיים בצד תקווה ואהבה.
פאניה היא 'יקית' טיפוסית-מטופחת,ביתה מסודר,כל דבר במקומו. מדגישה את ה'י'- 'שכיינים','תישתיקי', בעלת השקפות ברורות על העולם,משפחה,נישואין,התנהגות נאותה ואין ספק באהבתה לילדיה-מיכאל (מייקל),שושי ומאירה.
מאירה כנערה היא אנטי תזה לאמה-'טום בוי' עצמאית ופרועה בהופעתה ששיערה האדום מזכיר צמר פלדה.תמיד נחבלת ונשרטת,משוטטת ברחובות ועל שפת הים בבגדים מרופטים וכפכפים.מה שנקרא-עושה בושות לאמא. "מה יגידו ה'שכיינים'".עם זאת אוהבת מאד לקרוא ולכתוב.
קרן אור-בתה של שושי שנפטרה צעירה מוצאת בהתבגרותה בדודתה מאירה דמות אם,אהבה ונתינה אינסופיות.
התבגרות בצל מוות,טראומות וסודות (אי אפשר לפרט מדי בלי ספויילרים).
קרן אור רגישה במיוחד,בעלת נפש של סופרת ומשוררת שבשלב מסויים מחליטה לעזוב לארצות הברית בתקווה להתאושש מטראומה ומסתייעת בדודה מייקל השוהה שם שנים רבות ומצליח.היא מצליחה בעבודתה אך אין לה סיפוק אמיתי,מוצאת זוגיות ואהבה העומדים במבחן עקב כשלונה החוזר להרות המעיק עליה.
השפה קולחת למדי - על הטוב והרע, האהבה והמשפחתיות, תקוות המתנפצות לעתים על סלע המציאות.
הספר נפתח בסיפוריהן הנפרדים ועם זאת קשורים ומחציתו השנייה היא מחברותיה של קרן אור המשקפות את עולמן.
כדאי לקרוא במיוחד לאוהבי הסאגה הבין דורית.
3.5 כוכבים.”