סופרת ישראלית חוזרת ארצה אחרי שנים רבות באמריקה כדי להעלות על הכתב סיפור אמיתי:
סיפור על תמונה מסתורית של אשה יהודייה שצִייר גדול ציירי הונגריה בראשית המאה העשרים, ועל גלגולי משפחתה של אותה אשה בין ארבע כנפות תבל במשך מאה וחמישים שנה.
'שמור בתמונה' הוא רומן קולח ומרתק המגולל את הסיפור הזה ואת הלבטים שנלוו לכתיבתו.
בשנת 1889 מגיעה נערה יהודייה נאה לתערוכת ציורים בגלריה בבודפשט. הצייר הצעיר גאבּוֹר פּאהל נועץ בה את מבטו והיא נסה על נפשה.
כעבור שמונה-עשרה שנה היא באה לסלון הלאומי של בודפשט לראות תערוכה של פאהל, ואיתה שתי בנותיה.
הפעם נועץ הצייר מבטו בבת הבכורה, קאטה. שני המבטים האלה – ותמונה אחת – עומדים ביסוד הרומן, שהוא סיפור תולדותיהם של קאטה ובני משפחתה, שלושה דורות שעוברים את טלטלות המאה ה-20 ותהפוכותיה בין בודפשט לנובי סאד ובין חיפה לניו יורק.
בשנת 2008 מחליטה נועה, סופרת ישראלית, לחזור לארץ לאחר עשר שנות חיים בעיירה מנומנמת בארצות-הברית, ומשתקעת בתל אביב.
היא מנסה להסתגל לעיר הגדולה, הרועשת והתוססת, לבנות קשר זוגי חדש, ותוך כדי כך גם להעלות על הכתב את סיפורה של קאטה.
"לא שהחיים של קאטה היו מעניינים כל כך," קובלת נועה באוזני העורך שלה, "והיא גם לא הייתה האשה הראשונה ולא האחרונה בהיסטוריה של המין הנשי שהתחתנה מתוך שיקול כלכלי ואחר כך הייתה עצובה בחיי הנישואין שלה.
אני לא יודעת מה מושך אותי אליה, אבל אני חייבת לכתוב עליה ואני לא מבינה למה."
שמוּר בתמונה הוא התשובה לשאלתה של נועה, ולשאלות אחרות שהיא מתחבטת בהן במהלך הכתיבה.
הסיפור הקטן על מעשה הכתיבה והסיפור הגדול על קאטה ומשפחתה משתלבים זה בזה יחד לתמונה אחת שהכול נמצא בה.