ספר זה הוא תוספת מפתיעה ונכבדת לשיריה הידועים של לאה גולדברג. במהלך חייה פירסמה המשוררת כ-750 שירים, ואילו בספר זה רואים אור לראשונה כל השירים שנמצאו בעִזבונה ושלא נדפסו קודם לכן, כ-300 במספר.
זוהי הזדמנות יוצאת דופן לגלות לאה גולדברג אחרת ומוכּרת בו-בזמן. השירים החדשים-הישנים כאן, המרשימים באיכותם, נכתבו מילדותה של היוצרת ועד סמוך למותה, בשנת 1970, ולא פעם הם עשויים להאיר באור חדש את יצירותיה הנודעות.
בין אלפי העמודים השמורים בעיזבונה של היוצרת (1970-1911) נמצאו כ-300 שירים פרי עטה של לאה גולדברג, שלא נודעו עד כה, מכל תקופות חייה: מנערותה, מן השנים שלאחר עלייתה לארץ (בשנת 1935) ועד שנותיה האחרונות. שירים אלה מצטרפים אל כ-750 השירים שפרסמה במהלך חייה – תוספת רעננה ועם זאת מוּכּרת, במפתיע.
הגם שגולדברג בחרה שלא לפרסם את השירים בחייה, הם מרשימים באיכותם ומעוררים עניין רב. פרסומם נערך בברכת יורשיה ובמתכונת המאפשרת לציבור הרחב ליהנות מאוצר זה, ולשוחרי יצירתה – גם להתחקות אחר הנסיבות שבהן השירים נכתבו, עד כמה שהעיזבון מגלה זאת: בסוף הספר, המחזיק כ-450 עמודים, נספח בן כ-100 עמודים ובו המחקר המדוקדק העומד ברקע הספר, שלעתים היה בגדר עבודת בלשות של ממש.
השירים שאותרו ניתנו בספר על פי הסדר המשוער של כתיבתם, מן המוקדם אל המאוחר. יוצא מכלל זה מדור אחד, שבו רוכזו שירים שגולדברג כתבה כחלק ממחזורי (סדרות) שירים ולבסוף בחרה שלא לכלול אותם. ניתן למצוא בהם שירים ממחזורים נודעים פרי עטה, בהם מחזור הסונטות "אהבתה של תרזה די מון", הנחשב אחד מפסגות יצירתה, ועוד.
הספר מתפרסם לקראת שנת היובל לפטירתה של לאה גולדברג בשיתוף מכון גנזים מיסודה של אגודת הסופרים העברים, בו מופקד עיזבונה של המשוררת לצד אוצרות רוח נוספים של התרבות העברית, הארץ-ישראלית והישראלית.
את הספר ערך ד"ר גדעון טיקוצקי מן האוניברסיטה העברית בירושלים – עורך בהוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים וחוקר יצירתה של לאה גולדברג, שזכה בפרס משרד התרבות לעריכה לשנת 2015 על כינוס כתביה.