הייתי ילד כשעלינו ארצה. שמו אותנו באוהלים. כתבתי וציירתי במקל על החול, אבל הגשמים והרוחות מחקו הכול. למחרת המשכתי – על אדמה רטובה. כשעברנו לדירה קטנה הדברים הראשונים שרכשתי היו דפים ועפרונות.
"כתיבתו של אלי עינת עזה וחושנית מאוד. האירועים המתחוללים בשיריו ובסיפוריו מפתיעים ולרוב אינם קלים לקריאה, אלא שמבעם החי והאמין מציג דובר בעל קול צבעוני וייחודי, נון קונפורמיסטי וחד פעמי. קריאה בשיריו ובסיפוריו של אלי עינת מציפה את הנפש ואת הלב, ואין קורא שיוכל להיוותר אדיש אליהם." - לילך גליל, משוררת וסופרת, מנחה סדנאות כתיבה.
"הספר 'הדים של שתיקה' מאת אלי עינת מבטא בשירים ובסיפורים חוויה של געגוע המהווה תנאי הכרחי ליצירת אמנות. בשירים האישיים בולטות התשוקה לאהבה שבינו ובינה והנוסטלגיה לילדוּת על נופיה ותרבותה. בסיפורים הרֵאליסטיים הדמויות בעלות חיי הנפש העשירים מתנסות במערכות יחסים מסובכות המביעות את רצונן להיאחז בחיים למרות הכול. העברית שכותב בה א’ עינת חיונית ונעה משפת תפילה עד שפת רחוב מתובלת ואותנטית." - רוני אדם, משוררת, מנחת סדנאות כתיבה.