פְּתִיחָה
נוּמָה, נוּם.
לֹא הָיֹה,
לֹא הָיָה מַעֲשֶׂה...
וְאַבָּא לֹא הֵבִיא לְךָ שֶׂה
צַח־קָט,
רָחִים,
פּוֹעֶה וְחָמִים
מִדּוּכְנֵי יְרִידִים סוֹאֲנִים.
אָמְנָם אַבָּא הִשְׁכִּים אֶל הַשּׁוּק.
(נוּם)
מִי כָמוֹךָ עִם לַיִל עָשׁוּק
(נוּמָה)
אַבָּא נִשְׁחַט שָׁם כְּשֶׂה.
לֹא הָיֹה, לֹא הָיָה מַעֲשֶׂה...
אין פרחים שחורים מבוסס על רשמיו של ט. כרמי מן התקופה בה עבד כמדריך לניצולי שואה בבית ילדים בצרפת בין אוקטובר 1946 ליוני 1947. הספר ראה אור לראשונה בשנת 1953 והיה ליצירה חשובה ופורצת דרך בתחום ספרות השואה. בפתח הספר בחר כרמי לכתוב: "השמות, וכן פרטי הדמויות וההתרחשויות – בדויים". אלא שהחומרים הארכיוניים מגלים דווקא קשר הדוק בין המציאות ההיסטורית ובין היצירה.
חוקרת הספרות ד"ר רחל סטפק יצאה למסע חיפוש ומחקר בעקבות היצירה והצליחה, בין השאר, להתחקות אחר הגיבור הממשי של היצירה, המתגורר כיום בפריס.
מהדורה מחודשת זו מלוּוה באחרית דבר פרי עטה, ובה נחשף הסיפור העומד מאחורי היצירה, בהקשריו הספרותיים, ההיסטוריים והביוגרפיים.