“הרעיון לספר מרשים: בתא חקירות של השב"כ, נחקר אדם,הנרי, או בשם אחד, ג'ונסון , על שם כלב שהציל.
החשד ריגול, וסוכן אויב.
האיש היה בקומנדו הימי וטבח בשייטת הצוללות הגרעיניות של ישראל.
היות ואין כל ידיעה קונקרטית שהעביר, או שביב מידע בכיוון זה, יכול כל אדם לתת לדמיונו להשתולל.
יתכן כי הצוללות הגרעיניות של ישראל יורות "גרעיני עפולה" באימונים. מי יודע.
כמו בחקירה , יש "יציאות" לאירועים ונושאים שונים בעברו של האיש,יזומות על ידי השב"כ והן מקבלות השלמה על ידי גיבורנו.
ככל שמתקדמים בספר , פיסות החיים והאירועים, פורשים רצף לוגי ומסודר של חיי גיבורנו, זאת במקביל להתקדמות החקירה.
הסיום מפתיע.
כמו שאתם רואים, איני "מגלה" ולו טפח מהעלילה, כי בעצם אין הרבה מה לספר, הכל "אקשן" מלא תפניות.
חלק מהן מופרכות בצורה מרשימה.
אולי, אציג דבר אחד כדי להדגים מופרכות העלילה.
בסיום, שהוא כחודש או יותר לאחר שנציג מדינה זרה ביקר את גיבורנו בכלא,הוא שולף ממקום סתר, גלוי לעיניים, ..לא תאמינו..טלפון ומצלמה, עם הקודים של שירות הריגול של המדינה הזרה.
נותרתי המום..איך זה יתכן כי מרגע שבו המדינה הזרה יודעת על תפיסת גיבורנו, אינה מחליפה את הקודים שלה?
ו.. מצלמה? בדור האלקטרוניקה שלנו?
אפילו השלומיאלים שלנו, שהחליפו את אלחנן טננבויים תמורת מחבלים ששוחררו לתוך השטח הפלסטיני, החלו מיד בתיקון נזקים, עם גילוי "שבייתו" של גיבור תהליך זה.
או אולי הבדיחה שבה יש חשד כנגד הטבח של השייטת, גיבורנו, ולכן משאירים אותו כטבח, אולם מונעים ממנו להסתובב באזורים הסודיים., ואינם מוציאים אותו לחופשת שחרור.
ומה עושה טבחנו? מתקשר למפעיליו כדי לחלצו? לאאא.
מספר לאשתו? לאאא
כמות התפרים הגסים בעלילה זאת לא קטנים. הדמויות פלקטיות.
למשל, חוקרת השב"כ , מרינה,אלימה וגסת גוף ורוח, תהיה כמובן ממוצא...רוסי.
חרף האמור לעיל, יש בסיפור תיאור הווי חיים ארץ ישראלי. וקצביות של ג'ימס בונד.
בקצור טוב לסרט קולנוע או טלוויזיה. או אולי סידרה של סרטים.”
