"מות אבי – יום לילה ויום" מאת ד"ר אלירן אליעז בהוצאת הספרים "אוריון" עוסק בחיטוט כואב באהבה שלא התממשה לידי הקמת משפחה.
"כתבתי על אבא, אבל רק היא... רוח רפאים הזויה כתבה את מחשבותיי. היא ניבטה אליי מתוך הדפים, נשקפה אליי מן השורות, מבקשת את חלקה הבלעדי בעברי, מבקיעה משם אל ההווה". כך מתחיל המסע של מיכאל אחורה בזמן. "מות אבי" נפתח ברצף של דיבור מקוטע מפי דמות חסרת זהות וזיכרון, חסרת זמן או מקום מוגדרים. ממעמקי הזיכרון המשותק צפים ספק קטעי זיכרונות ספק הזיות ואיתם מבעבעת ההכרה בדבר מה שאבד. במקביל דרך עיני המספר, המדבר ישירות אל האישה, עולים אפיזודות, זיכרונות, מחשבות והשקפות עולם של מיכאל – "דברים שלא אמר לך".
לאחר הלווית אביו מסתגר מיכאל בחדר בבית מלון וכותב לכאורה על אביו, אך כשקוראים את הכתוב מתגלה שהוא שחזר את אהבת ילדותו ונעוריו ואת הפרידה ממנה. בצאתו מההתבודדות, מוצף זיכרונות, הוא מבקש מחברו לנסות ולאתר אותה. הם נפגשים. "שלום, מה שלומך... אבי נפטר... אני יתום... מתגעגע אלייך. אני רוצה לראות אותך, אני רוצה לאהוב אותך...".
מקץ שנה הוא שב לפקוד את קבר אביו ומטלפן אליה. היא באה לאסוף אותו לביתה, מסע לילי ארוך בדרך לא מוכרת. הם מדברים שעות ארוכות. הוא נרדם ומקיץ במקום הזר בלי ידיעה של מי הוא ומה מעשיו שם. זכרונו חוזר אליו בהדרגה. בערב היא חוזרת לביתה לאחר יום עבודה. הם מדברים, ממלאים את החסר. היא מספרת לו על השנים שעברו. הם מתכרבלים יחד. הלילה מגיע לקיצו. בדרך לשדה התעופה הוא מספר לה על הזרה שפגש בליל סערה גשום. "אז מה אתה מציע אהובי? עכשיו כשכבר הכול סופר ותויק, מה לעשות עם כל התיק הזה... הזיכרונות, מה לעשות עם הזיכרונות?".
ד"ר אלירן אליעז, נשוי ואבא לשלושה בנים, גדל בקיבוץ חצור. כיום הוא תושב העיירה גרייט נייק בניו יורק. לימד באוניברסיטת תל אביב בחוג לתיאטרון, בסמינר הקבוצים בתל אביב ובאוניברסיטת ניו יורק. כתב והנחה את תכנית הטלוויזיה "באותו העניין" בשנים 1986-1985. מחלוצי הטיפול בתרפיה בדרמה, עוסק כיום בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית בלונג-איילנד, ניו יורק.
"מות אבי" הוא ספרו השני של ד"ר אלירן אליעז. ספרו הראשון, "כמו החלמה" (הוצאת אח, 2009) הוא מותחן פסיכולוגי. העלילה מתרחשת בניו יורק ותל אביב. עלילת הספר: בשיעור אחרון של הסמסטר המורה לפסיכולוגיה אוסף את דפי העזר וכבר מדמיין את חופשת הקיץ המשפחתית, בלי המולת הסטודנטים, ללא שתיקת המטופלים. על מפתן הדלת מחכה סטודנטית ישראלית וכשהיא לבד עם הפרופסור, היא מפקידה בידיו חבילה שבתוכה מכתבים ויומנים ישנים. העיון בחומר מזעזע את עולמו הפנימי ומציף אפיזודות חיים מודחקות מעברו. בעל כורחו וללא שליטה הוא נסחף לגלות מי הוא כותב המכתבים ואיך הוא קשור אליו.