בספר "לבנון - אתגר השונות" מתוארת ומוסברת ייחודיותה של ארץ זו במערכת המזרח-תיכונית. לבנון שונה בהתפתחותה הפוליטית משאר ארצות האזור. ממד אחד של השוני הוא מבנה המשטר והמערכת הפוליטית, והממד האחר הוא החברתי. בעשורים הנסקרים בספרי הסדרה נעשו המשטרים במדינות הערביות אוטוריטטיביים, וכך נשארו עד "האביב הערבי" של 2011.
ואולם לבנון לא צימחה שלטון יחיד. היא נשארה ביתה של תרבות פוליטית רבת משתתפים, זירה לתחרות בלתי פוסקת בין שפע של גורמי כוח עצמאיים, סבך רוחש של יריבויות אישיות בצמרת, ודינמיקה של קואליציות מתחלפות.בלבנון נותרו בעמדות ההנהגה ראשי המשפחות המוליכות, ראשי העדות היריבות וראשי הדתות השונות. שרידותה של העילית הלבנונית ויכולתה לשמר את השוני העדתי-המשפחתי כבסיס הסדר הכללי הן הסיבות הראשיות לשונותה הפוליטית של המדינה ולסערות העוברות עליה.
פרופ' קייס פירו, מבכירי חוקרי לבנון המודרנית, מנתח את התמורות הפוליטיות ממלחמת העולם השנייה ועד ימינו, במעקב אחר כמה צירי התפתחות: הכלכלי, החברתי-המעמדי,הדתי-העדתי והאזורי-הערבי. תמורות אלה העמיקו את השסעים בחברה הלבנונית והובילו אותה לדרך החתחתים של מלחמות פנימיות ומעורבויות חיצוניות.
לבנון, ארץ השוני הפנימי, המגוון העדתי והדתי, והפוליטיקה הפרלמנטרית, ממשיכה להיות שדה מערכה רצוף משברים. תולדותיה כמבחן הראשי עד כה לרב-תרבותיות בחברות הערביות, מעניינות במיוחד לאחר פרוץ "האביב הערבי", ועל סף מה שנראה כפתיחת עידן חדש