“חג אורים שמח לכל החברים,
הידעתם שלצהל היתה יחידת פרשים? הידעתם שכוחות של צהל עסקו בפשיטות לשם גניבת עדרים אותם מכר הצבא לחקלאים ישראלים?
הידעתם שצהל העסיק חיילים שאפילו לא חויילו, ללא מספר אישי ללא מדים וללא דרגות, ושתפקידם היה לחדור לאזורים ששלטו בהם כוחות אוייב, ואשר הוטלה
עליהם משימות לאסוף מודיעין מבצעי, לחבל במתקנים ( בארות, מתקנים צבאיים וכו׳), הידוע לכם שכוחות דרוזים לחמו נגד כוחות דרוזים לבנוניים ונגד דרוזים
ממוצא סורי? והשיא, הידוע לכם שדרוזים , וערבים לבנוניים ערקו מכוחות קאוקג׳י והתגייסו ליחידת המעוטים הישראלית?
כל אלה ועוד סיפורים רבים אחרים מסופרים בספרו של רמי זיידאן- גדוד בני ערב.
אחת האמונות השקריות שקיימת בסוגיית ברית הדמים היהודית - דרוזית מספרת על הגנה דרוזית שהיתה בימי האימפריה העותמנית , ואשר ניתנה ליהודי ארץ ישראל.
מוכר להיסטוריונים שחקרו את נושא היחסים בין היהודים לדרוזים , המקרים שיהודי צפת הותקפו על ידי דרוזים מכפרים סמוכים, התקפות שבהם נשדדו ונרצחו יהודים ככתוב בספר
עמוד 24 ״ מצוקה רבה פקדה את הישוב בסוף המאה ה-16 בצפת. הורעו התנאים הכלכליים , והעיר נפגעה על ידי מגיפות , רעב ומעשי שוד מצד הערבים והדרוזים של הלבנון... באותן השנים גם נחרב הישוב היהודי בגליל, בעיקר כתוצאה ממעשי השוד והביזה של הדרוזים, אשר פשטו פעם כפעם על צפת ולאחר מכן גם את קהילת טבריה...(אליאב מרדכי, ארץ ישראל ויישובה במאה הי״ט, עמ׳ 20
מצד שני יש לציין את יחסי שיתוף הפעולה וההגנה שספקו הדרוזים מהכרמל ליהודי הסביבה, ומצד שני את ההגנה שנתנו היהודים לדרוזים אשר סרבו להשתתף במרד הערבי בין השנים 1936-39.
יש לציין שני אישים מפורסמים שעמלו על בניית הקשרים עם הקהילות השונות שישבו בכרמל ובגליל. האחד היה אבא חושי ראש מועצת הפועלים בחיפה ולאחר מכן ראש העיר חיפה המיתולוגי , והשני
אלכסנדר זייד שעמל על יחסים קרובים וברית דמים בין היהודים ושבט הבדווים אל- היב, שגרו ליד ראש פינה ובמקומות נוספים בגליל העליון והתחתון.
ב-1925 פרץ מרד הדרוזים בהר הדרוזים כנגד השלטון הצרפתי. מנהיגי המרד ובראשם סולטאן אל אטרש , טענו שמרד זה הינו ביטוי לרצון הלאומי של הדרוזים להכלל בקהילה הלאומית הסורי . יהודי הצפון סייעו לדרוזים בהענקת מחסה לדרוזים שהיו מבוקשים על ידי השלטון הצרפתי וכן בסיוע על ידי הספקת מזון ואמצעי לחימה למורדים הדרוזים. שיתוף הפעולה בין הדרוזים ליהודים התבסס גם על שיתוף פעולה כלכלי במיוחד בין כפריי הכרמל לישובים היהודים השכנים בית אורן, קיבוץ יגור ואחרים.
כל ההקדמה הזאת נועדה להבהיר שיחסי היהודים- דרוזים ובני העדות האחרים היו מבוססים על יחסי שיתוף פעולה כלכליים ואחרים למרות שבעבר היו גם יחסים מתוחים עד כדי יחסי איבה והתנכלות של הדרוזים לבני היישוב היהודי בארץ ישראל.
כאשר המנדאט הבריטי הגיע לקיצו והיישוב היהודי עמד להכריז על עצמאותו, היה ברור לכל הצדדים שעומדת לפרוץ מלחמה כוללת בין היהודים לערבים. המנהיגות הערבית לא הסתירה את כוונותיה וניסתה ללחוץ על המנהיגות הדרוזית להכלל בצד ״ המנצח״ כביכול. מצד שני , שליחי היישוב פעלו רבות על מנת למנוע את הצתרפות הדרוזים לכוח הערבי ולחצו על מנהיגי הקהילה הדרוזית לשמור על ניטרליות . מאמצים אלה נשאו פרי ברובם אולם לא מנעו את הצתרפות דרוזים מסוריה ולבנון לכוחותיו הבלתי רשמיים של פאוזי- אל קאוקג׳י שהנהיג את הפלישה הערבית מלבנון.
ב-1948 הוחלט בהנהגה הישראלית להקים כוח שיתבסס על בני ערב מוסלמים, נוצרים, דרוזים בדואים וצ׳רקסים.אנשי הש׳י שהיו בעלי קשרים עם בני ערב עמלו על גיוסם לצבא בתמורה לשכר גבוה ולמקום עבודה קבוע . בתחילה היחידה היתה קטנה והורכבה מ-6 מחלקות. הפעולה הקרבית הראשונה בה השתתפו כוחות דרוזיים היתה מבצע חירם שבה גם ספגו הדרוזים את ראשוני אבדותיהם.
לא אלאה אותכם בסיפור העלילה ( אינני רוצה לגלות פרטים ולעשות ספינים), את הספר הזה אני ממליץ לקרוא, הוא מביא את ספור הברית בין היהודים לבני ערב בפרוט ועניין רב. מומלץ לכולם.
חג שמח לכולם, טוביה”