אחרי למעלה מעשר שנות היעדרות חוזר המספר, איש עסקים ישראלי בגימלאות, לרוסיה והפעם כמלווה של שתי תאומות אוקראיניות שאומצו בילדותן על ידי תושבות חוץ, ושעם הגיען לבגרות מבקשות להכיר את הוריהן הביולוגיים. במהלך המסע, שחלקו נערך ברכבת הטרנס-סיבירית, מתוודע המספר מחדש לכמה מן הדמויות שהכיר בעבר, ובמקביל צולל לעברה של משפחתו, ששורשיה ברוסיה הצארית ולילדותו בארץ ישראל המנדטורית. הזאב הלבן, המופיע על אם הדרך בין אירקוצק למוסקבה, מסמל את נקודת החיבור בין ילדותו של המספר בתל-אביב לבין ילדותה של אמו בסיביר. חשבון הנפש שעורך המספר עם עצמו, עם הוריו ועם מכריו הרוסים, מתואר על רקע התרבות וההיסטוריה של רוסיה ושל ארת ישראל של שנות השלושים והארבעים