בנימין תמוז, יליד רוסיה (1919), הגיע לארץ בגיל חמש, ואת רוב חינוכו קיבל בארץ. שירת בפלמ"ח, היה במייסדי קבוצת ה"כנענים", שימש מבקר אמנות ועורכו הספרותי של עתון "הארץ"; היה יועץ לענייני תרבות בשגרירות ישראל בלונדון, וחמש שנים שהה באוקספורד כסופר-אורח. חיבר עד כה תשעה רומנים, חמישה כרכי סיפורים ושישה ספרים לבני הנעורים. עשרות מסיפוריו וארבעה מן הרומנים שלו הופיעו עד כה בתרגומים. "הפרדס" הופיע השנה בארה"ב בהוצאת אוניברסיטת בראון, ובעידוד מרכז המענקים הלאומי לאמנויות בוושינגטון. מתוך ספריו האחרים: "חולות הזהב", הטרילוגיה "אליקום", "יעקב", "רקוויאם לנעמן", "פונדקו של ירמיהו".
"הפרדס" ו"משלֵי בקבוקים" נכתבו ב-1971 וב-1972, לפני שהופיעו הסימפטומים החריפים של המשבר החברתי, הפוליטי והתרבותי במדינת ישראל: אך הקולות המבשרים את אי השקט נשמעים ברור בשתי הנובלות. בשתיהן מצויים שני גיבורים במרכז הסיפור. ב"הפרדס" אלה שני אחים הקוטלים זה את זה, וב"משלֵי בקבוקים" אלה שני ניצולי השואה, שהצעיר שבהם חוזה את הקטסטרופה הקרבה ומשלח מסר סמלי אל חיק העתיד. אך בראש ובראשונה לפנינו שני סיפורים שובי-לב, שהוקרא לא יניחם מידו עד שיסיים קריאתם.
סיפוריו של בנימין תמוז תמציתיים, עלילתם רבת-מתח והלשון המדוייקת והפשוטה כובשת את לב הקורא למן העמוד הראשון.