הספר נורמות הקיום של עם ישראל מבוסס על ההנחה שהיישים הקיבוציים: עמים, משפחות, קהילות, שמהם מורכבת האנושות, הם טבעיים-מבניים ואין להם תחליפים מלאכותיים. הפרטתם הורסת אותם ואת אישיות היחידים המרכיבים אותם ומסכנת את קיומם, חסינותם, בריאותם ואושרם. כל אלה מותנים בשמירת נורמות ערכיות מכוננות שהסטייה מהן גובה מחירים כואבים ומאיימת על הזהות ועל הקיום. היישום של הנורמות האוניברסליות משתנה מעם לעם ומעידן לעידן. עובדה זו מחייבת חשיבה הלכתית מתמידה ומחדשת מול אתגרי ההווה והעתיד המשתנים. כל עם מיישם אותן בדרכו המעוגנת בזהותו התרבותית המיוחדת, הקובעת את גורלו בין העמים. לעם היהודי זהות ייחודית וגורל ייחודי המחייבים דרך ייחודית בחידושן וביישובן של הנורמות האוניברסליות של קיומו ואושרו.
ספר זה מתמודד, איפוא, עם מטלה הלכתית-קיומית זו מול אתגרי ההווה והעתיד של מדינת ישראל בזהותה כמדינה יהודית: מדינת כל העם היהודי, המשקפת את ערכי היסוד של תרבותו הייעודית-ייחודית. בתור שכזה הספר מבוסס על מחקר רב-שנים בתולדות תרבות העם היהודי מן התנ"ך עד זמננו ובבעיות העם היהודי לאורך הדורות, אך הוא אינו ספר מחקרי כי אם עיוני הלכתי. מכאן ההימנעות המכוונת מן המנגנון המדעי לטובת ההסתכלות הכוללת בדינמיקה ההתפתחותית של העם היהודי ומדינת ישראל בזמננו. חלקיו האקטואליים, המתייחסים למדינת ישראל מהקמתה עד היום מבוססים בעיקר על עדות אישית. היא מעוגנת בזיכרון אישי המתעד את המעורבות הפעילה של המחבר כהוגה דעות מחויב להגשמה וכמחנך שחווה את ההתמודדות של מדינת ישראל עם בעיותיה ואתגריה מתקופת "היישוב" ומלחמת העצמאות ועד ימינו.
אליעזר שביד, חתן פרס ישראל למחשבת ישראל לשנת 1994, פרופסור בגמלאות באוניברסיטה העברית, הוא מחברם של ספרים רבים בתולדות מחשבת ישראל מן התנ"ך עד שמננו ובהגות בנושאי יהדות, ציונות, העם היהודי ומדינת ישראל. מספריו האחרונים: "מסות גורדוניות חדשות", "ביקורת התרבות החילונית", "סידור התפילה: פילוסופיה, שירה ומסתורין".