“בסוף השבוע הזה ביקרתי בשלל מקומות, בין היתר באלסקה, אלסקה הקפואה ששבבי הקרח התמידיים והקור העז הם מסיממניה העיקריים, מפלסת דרכי במזחלת הרתומה לכלבים לאים שהשוט הוא מנת חלקם היומיומית.
במהלך סוף השבוע הזה הייתי עדה לתלאות של בריות רבות, הבחנתי בכאב והעייפות המבעבעים מעיניהן, את הקושי, העצב.
נחשפתי אל אינדיאני בשם צ'רלי הסולד משבטו וחיבתו נתונה לאדם הלבן ולסיפורו הייחודי כמחלק מכתבים בים חסר הרחמים שנשכר לשירותיה של צעירה יפיפה ומסתורית.
שהיתי בביקתה חמימה עם מספר גברים מזדקנים שאהבתם לפונץ' חמים ומשכר ידועה לכול[אני לא שתיתי מכיוון שאינני מחבבת אלכוהול בשום צורה שהיא] עדה יחד עימם לצעיר שלמרות מזג האוויר הרעוע חובתו היא לעבוד בדרכים תוך אילוצו להשאיר אחריו את אישתו וילדו בן השנתיים שלא זכה לראות מאז שנולד.

מנגד, למדתי רבות, למדתי לתפעל סירה, למדתי אודות דייג לא חוקי והייתי שותפה למרדף אימתני של משטרת הדייגים אחר דייג שעבר על החוק ולסיפור שהחמלה והאנושיות משנים את כל חוקי המשחק.
למדתי כי המשפט " מעשה במחשבה תחילה" נכון בהחלט וכי תעלול שנראה כלא מזיק יכול להרוס הכול עד כדי הריגת אדם תמים.
והכול תודות לסיפוריו של ג'ק לונדון, הכתובים לעילא ועילא, בזכותם התאפשר לי מסע זה שהיה רווי בכול טוב ואף בכל רע אך ככה זה בחיים, לא? אין טוב בלי רע.

וכיצד אתם עברתם את סוף השבוע? האם גם אתם יצאתם למסע כמוני?”