הריפוי בעיסוק הינו תחום ייחודי במקצועות הבריאות, אשר החל להתפתח כשיטה טיפולית בראשית המאה העשרים. ספר זה הינו ראשון מסוגו בשל העובדה כי הוא מציג בפני הקורא את היסודות הרוחניים שעליהם מושתת המקצוע הזה המצוי בקו התפר בין הרופאה הקונבנציונלית לבין הפסיכולוגיה המודרנית.
במרכזו של הספר מוצג הרעיון שהתפיסה המרכזית של מקצוע הריפוי בעיסור ויסודותיו של זה מקורם בפילוסופיה האקסיסטנציאליסטית ובגישה ההומניסטית, שהיו לאבן היסוד בתהליך הטיפולי. משום כך משולבים במעשה הטיפולי, לדעת המחברת, היבטים מעשיים ורוחניים כאחד - כאלה הנוגעים למהותו הנאושית של האדם החולה. כך הופתכ המטרה המרכזית בטיפול לכזו המיועדת לשקם את רוחם הנפולה של החולים והנכים, ובדרך זו להיטיב את מצבם הגופני והנפשי. מסיבה זו ניתן גם לראות במטפל בריפוי בעיסוק כ"סנגור של החיים", הפועל כדי להציע לחולה מזור גם במצבים הנראים כחסרי תוחלת. בכך מקנה המטפל בריפוי בעיסוק לאדם שבטיפולו תקווה לחיים חדשים ולאיכות חיים הנושאת עימה משמעות עבורו.
אביבה פריד הינה אחת מאנשי המקצוע הבולטים בארץ בתחום הריפוי בעיסוק. היא הכשירה דורות של מטפלים ומטפלות בתחום זה, ובמשך השנים שימשה מרצה בכירה במסלול המורים בחוג לריפוי בעיסוק בבית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב. בשנות עבודתה באוניברסיטה הייתה לכוח המניע בהנחלת התפיסה של שילוב השקפת העולם ההומניסטית בטיפול בריפוי בעיסוק על כל היבטיו.