ריאד ביידס, סופר פלסטיני ואזרח ישראלי, קנה לו שם בספרות הערבית העכשווית כמחברם של רומנים וכאמן הסיפור הקצר. עד כה פרסם את קבצי הסיפורים: 'הרעב וההר', ירושלים 1980. 'השביל', ירושלים 1985. 'פילפל שחור', ביירות 1986. 'הרוח', ניקוסיה 1987. 'סקיצות ראשונות', מרוקו 1988. 'קול עמום', ניקוסיה 1990. 'השריקה', ירושלים 1992. ו'החלון הצהוב של ון - גוך', תרשיחא 1994. וכן את הרומנים: 'איש שוליים', ירושלים 1991 ו'המגף', נצרת 1993. בעברית פורסמו סיפוריו בכתבי - עת ובעתונים, ועתה רואה אור, בתרגומו של גדעון שילה, 'הרעב וההר', ספרו הראשון של ביידס בעברית, הכולל ממיטב הסיפורים שכתב בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים. מבנם המהוקצע ולשונם האירונית של הסיפורים מייצרים נוכחות ספרותית אינטנסיבית בקווי התפר התרבותיים ןהפוליטיים של "המצב הישראלי". לאמביוולנטיות שלהם מראית עין של סיפור עממי שמבליע מבט מודרניסטי קשוח ויבש. מה שנראה כמשל ישיר ומושחז מתגלה כאמירה מתעתעת ואילו מה שנקרא בהם כסאטירה עוקצנית הוא גם ביטוי של כאב על מציאות פלסטינית שהוכתה.