פה ושם בארץ ישראל הוא מסמך מטלטל שראה אור לראשונה בשנת 1983, והשפעתו על השיח הציבורי בישראל לא פגה מאז. הספר מתעד מפגשים שערך עמוס עוז ברחבי הארץ עם יריבים ותמימים - תושבים מבית שמש ומתנחלים מתקוע, אנשי אדמה ואנשי גוש אמונים, עיתונאי פלסטיני ויהודי חרדי, קולות שדיברו על חופש ומוסר, גזענות ומשיחיות. זה היה מסע לתוך מערבולת מבהילה של הלכי רוח שביטאו עלבונות וחרדות, זעם ומשאלות לב, שנאה ותקווה. זו הייתה, אפשר לומר, הכתובת על הקיר של כולנו. קריאה חוזרת בספר מגלה שהוא אקטואלי מתמיד: יכולת הסיפור הצלולה של עמוס עוז מטעינה את היסודות הדוקומנטריים והפוליטים של פה ושם בארץ ישראל בעוצמה שממשיכה להדהד גם כיום. "אני זוכר איך קראתי את הספר בפעם הראשונה," כותב דויד גרוסמן באחרית הדבר הצורבת, המלווה את המהדורה החדשה. "כמעט בכל פעם שסיימתי לקרוא בו פרק, הייתי חייב להניח את הספר מהיד ולנשום עמוקץ שוב ושוב חשבתי לעצמי, די, זה לא יילך. אין סיכוי שפעם נחיה פה חיים נורמליים. עם חרדות כאלה ושנאה כזאת לא נצליח לעולם לצאת לחופשי. הלוואי ויכולתי לומר שכעת לאחר עשרים ושש שנים, הרגשתי אחרת. להיפך." פה ושם בארץ ישראל יוצא כעת במהדורה מיוחדת ומעוצבת, במסגרת הסדרה החדשה של כתבי עמוס עוז. עמוס עוז, חתן פרס ישראל לספרות, הסופר הישראלי המוכר והנקרא ביותר בעולם, זכה בפרסים ספרותיים בינלאומיים רבים, ובהם פרס גתה, פרס היינה, ופרס הנסיך אסרוריאס. ספריו תורגמו לשלושים ושבע שפות.