"שכבתי על החול הרטוב קפואה, פצועה וחסרת נשימה. העיניים שלי פעורות ואני מחפשת.
האנשים סביבי רועדים ופרועים. מקצתם מדלגים מעליי. מישהו עוטף אותי בשמיכה. שתי ידיים נושאות אותי אל משאית קרובה עמוסה באנשים צועקים ונאנחים. המשאית נוסעת לאן? ואיפה התינוק שלי? גידי גידיל'ה שלי, איפה אתה?"
רוני, במסגרת עבודת השורשים שלה, מנסה להתחקות אחר מסע ההעפלה של סבתא וסבא רבא שלה. היא מגלה, כי סמוך לחוף המולדת ארע פיצוץ באוניית הגירוש "פאטרייה". האונייה עומדת לטבוע. אחד המעפילים נטל מידה את התינוק וסבתא קפצה למים הקרים. כשהיא מגיעה לחוף פצועה, כואבת ומותשת, היא מחפשת נואשות אחר התינוק.
רוני מחטטת במזוודה מרופטת, באלבומים, במכתבים, בתמונות, שואלת ובולשת. התעלומה איפה התינוק אינה נותנת לה מנוח.
במהלך הקריאה מתוודע הקורא לסיפור קורותיה המרתק של המשפחה על רקע מאורעות מלחמת העולם השנייה: אנטישמיות, מלחמה, שואה, גילויי שנאה ואטימות, סבלם של המעפילים, מחנות הסגר, פירוד בין בני משפחה, וגם הגשמה ציונית ותקומה.
השתלשלות האירועים, המתוארת מזווית ראייתה של נערה מתבגרת, הופכת את הקריאה לחוויה רגשית עזה לבני הנעורים. הסיפור יסחף אתכם איתו וילווה אתכם ימים רבים לאחר קריאתו.
עליזה רמתי היא מורה לספרות ויועצת חינוכית. זה ספרה השני לבני הנעורים היוצא לאור. ספרה הראשון להתחיל מחדש, זכה להצלחה רבה.