"החייל הגבוה הישיר אליי מבט! ישר אל תוך עיניי. את המבט הזה לא אשכח עד סוף ימיי. זה היה מבט, איך אני אגיד... הוא הסתכל עליי כמה שניות וחייך, לפתע שאל אותי משהו בעברית - אני לא הבנתי מילה, לא ידעתי לדבר עברית, התרגשתי נורא, הייתי נבוכה. התביישתי.
הוא היה גבוה ויפה, היה לו שפם שחור ופניו היו יפהפיות. לא ידעתי מה לומר ומה לעשות, הייתי בסך הכל ילדה בת שש עשרה. לא היה מקובל שגבר זר יפנה כך לנערה צעירה, יביט בה באופן זה..."
שנות השלושים בתל אביב. זכריה ערוסי הצעיר עסוק בעיקר בלשרוד את התקופה, מנסה לפלס דרך בין היותו נער מתבגר לבין הצורך להתמודד עם מצבים לא פשוטים העומדים בפניו - עבודה קשה, אחריות כבדה בפרנסת משפחתו, מימון העלאת שני אחיו מתימן... עד שבשנת 1940, במהלך ביקור בקולנוע תל אביבי, מגויס זכריה באופן מפתיע ובעכל כורחו לצבא הבריטי. תוך זמן קצר הוא מוצא עצמו נלחם בקרבות קשים וחשובים בכל רחבי אסיה ואפריקה במלחמת העולם השנייה. נפצע, נופל בשבי וניצל... מספיק לחוות רומן קצר ששובר את לבו... עד שמגיע עם כוחות בנות הברית לעיר טריפולי. שם הוא פוגש את שולמית. באותו ערב פסח בשנת 1943 משתנים חייו.
בשנת 2002, על רקע מסע מופלא וחד פעמי באירופה של קבוצת הכדורגל האהובה עליהם, מספרים שולמית וזכריה לנכדם את סיפור חייהם המרתק והסוחף. המלחמות, הפציעות, הרומנים, ריחות האוכל המטריפים בטריפולי, תל אביב הישנה... ומעל הכל - אהבה גדולה שמנצחת כנגד כל הסיכויים.