"אני יודע היטב שעדותי אינה אלא טיפה בים אך אני מקווה שכל קורא ימצא בה ולו תמונה אחת שתחדור ללבו ותאפשר לו לראות את האנשים המסתתרים מאחורי המספרים. אולי יוכל לחוש לרגע את האב והאם הניצבים מול ילדיהם ואינם יכולים לבוא לעזרם, את הסבא והסבתא הכושלים בדרך, את בדידותו של הפעוט המושיט את ידו הקטנה, הכחולה מקור, בתחנונים או את הנער שכל חלומותיו נגוזו באחת".
ב-9 במרס 1944, יום הולדתו התשעה-עשר, קיבל הרמן שולמן מתנה בלתי נשכחת- הוא נחלץ משדות המוות של טרנסניסטריה. כארבע שנים קודם לכן גורש עם משפחתו ושכניו היהודים מכפר הולדתו בבוקובינה הדרומית שברומניה. לאחר שנה שבה חי כפליט תחת שלטון סובייטי בצ´רנוביץ שולח אל טרנסניסטריה. באזור זה שבאוקראינה ריכזו שלטונות רומניה את יהודי בוקובינה ובסרביה אשר שרדו את הרצח ההמוני שביצעו בהם הגרמנים ובני בריתם הרומנים עם כניסתם לשטחים שמהם נסוג הצבא הסובייטי.
בספרו חסד של אמת הרמן שולמן מאפשר לקורא לערוך היכרות עם החיים היהודיים בבוקובינה בשנים שקדמו לשואה. מעל הכל שולמן משחזר את מסלול הייסורים והמוות של מגורשי טרנסניסטריה ואת התמונות שאינן נותנות לו מנוח עד עצם היום הזה.
תושייתו של הנער הרמן וחינוכו, כמו גם יד הגורל, סייעו לו להציל את חייו. בעדותו המאוחרת, לאחר שתיקה שנמשכה מעל שישים שנה, הוא מספר באומץ לב על התמודדותו המוסרית מול אימת המוות וכיצד התעצבה תפיסת עולמו כאשר התבונן סביבו בעיניו של נער שכל עולמו נגזר ממנו. בלב הכאוס למד להבחין בין טוב לרע ואף הצליח לשמור על ערכים אנושיים ויהודיים של עזרה עדדית ואחריות אישית, ערכים שלמד בבית הוריו אשר נשארו בשדות טרנסניסטריה.