"בין שירה ואירוניה, מרמזת מונסראט רוג´ בשמונת הסיפורים המקובצים בספר זה, לנעורים שאבדו, למין ולמוות, לזיכרון ולשיכחה ולבסוף לצורך במילים. אלה הם סיפורים אורבניים, בהם נפתרת סוגית נקודת המבט פעמים רבות בגוף ראשון יחיד, תוך שימוש חלקי בזרם התודעה. ספר סיפורים זה, הוא אולי השלב שביצירתיותה של מונסראט רוג´ בו נחשף קולה יחודי של המחברת ושני פניה: היוצרת והעיתונאית מגיעים בו למיזוג מושלם. האישה המשכילה, הנסמכת על עולם התרבות, שאינה מהססת להקריב את חייה ואת הקריירה שלה למען עקרונות מחד, וזו הספונטנית והקומוניקטיבית להפליא המתעניינת באמת בבני-אדם ובבעיותיהם, מאידך. הטקסטים הספרותיים של רוג´ מהדהדים עקבות פסיעותיהם של סופרים אחרים: ככל שמעמיקים לחדור בהם אנו מוקסמים מאותה הכרה מזוקקת של הלב ומבוכיו. שירת הנעורים משכף אותנו בסגנון ובאווירה הייחודיים כל-כך של רוג´, שסימנה אותה כאחד הקולות האישיים והמדוייקים ביותר בספרות הקטלונית בת-זמננו. מונסראט רוג´ עסקה בעיתונאות, במחקר ובכתיבה ספרותית.