הודיני בירושלים בספטמבר מאחר, אחוז צנת חרף, מעל מרפסת המלון צפינו בנס החומה. הביטי, אמרתי - הודיני בירושלים! ראי כיצד הוא מחולל באויר מעל גגות המסגדים. מכניס ראשו לתוך לעי האריות, צונח מגג מגדל דוד כשידיו כבולות באזיקים. אפלו בתי העיר עצרו את נשימתם, מעולם לא חזו בפלאים שכאלה. את עיפת וחזרת לחדר לישון. נשארתי, חובק בין ידי את תחושת המרחק. ראי, כעת גם אני, שרוע בכלוב למרגלות החומה ומצפה - התעבירי בנשיקה את המפתח?