“האמונה בעל טבעי היא כמו תבלין חריף. אם לא נחשפים לזה במתינות ולאורך זמן זה צורב והחיך מתרגל לטעמים..הממ יותר מתגמלים,נגיד את זה ככה.
או יותר טוב - האמונה בעל טבעי מתפתחת כמו שמפתחים שריר, לאט לאט באמצעות כוח רצון והתמדה. זה נבנה כמו -טוב,אני אפסיק עכשיו כי ראיתי שקלטתם את הקטע.
בואו נפתח דיון קצר בנוגע לתופעת העבמים ונשאל האם התופעה נחשבת על טבעית או בכינויה הנוספים-בלתי אפשרית,פנטזיה, בדיה, אפשרות נידחת,מרוחקת בסגנון האמונה בקיומם של אנשי זאב וערפדים? או שיש הבדל ומדובר בתופעה אפשרית יותר? משום מה יוצרי הסרטים חיברו את הנושאים הללו תחת אותה הכותרת ונתנו גיבוי לספקנים אבל אני חושבת שרובכם תסכימו איתי שיש אגדות ויש אגדות.
בנוגע לעבמים היו הרבה עדויות ומסמכים וועדות חקירה במהלך השנים שחקרו ועודם חוקרים את התופעה בעוד אף בן אנוש לא השקיע אפילו שעה אחת של מחקר רציני בשאלה האם ערפדים או אנשי זאב קיימים במציאות. חוץ מהדמויות ב"ההיסטוריונית" שחקרו ברצינות תהומית את קיומו של הרוזן דרקולה..אבל את האמת? לא ממש הרגשתי שהם מאה אחוז אנושיים שם כאילו באמת,כל הקפיצות האלה מהעבר לעתיד והנצח שעבר עד סוף העלילה חחחח בכל מקרה..
אז למה הקהילה המדעית ובעקבותיה המחשבה המערבית בת זמננו מזניחה את הנושא המדהים הזה? הרי יש עליו טונות של נתונים ועדויות והוא יכול להיות , כפי שהגדיר זאת הסופר - "הגילוי המדהים ביותר או האשליה הגדולה ביותר של האנושות". מדוע לא מדובר ביעד מתאים למחקר כלל עולמי רציני?
יש כמה סיבות ואמנה אותן כאן למטה ודרך כך אסכם לכם חלק נכבד מהספר אבל דבר ראשון אגיד את דעתו האישית של הכותב:
ריצארד הול טוען שאין אמת מוחלטת ואף צד של המטבע לא יודע באמת מה זה עבמים או חייזרים אבל שרשרת הראיות והנתונים משכנעים אותו שיש עוד מה לחקור ולגלות.למרות שהנושא נמצא בערפל של מסתורין מדעי, ריבוי המקרים הדומים, אמינותם של העדים (שרובן ממקצועות "מכובדים" כעורכי דין, רופאים, מכונאים, מורים) וגם העובדה שמכונות חשמליות לא שוגות בהזיות - הכל מצביע על תופעות קיימות. הכותב קורא לחוקרים ומדענים להניח להנחותיהם השגויות ולדעות הקדומות שלהם ולהתמסר למלאכת הגילוי.
קצת היסטוריה לרקע: (פרק המבוא בספר,עמוד 23)
הדיווחים על חטיפות חייזרים ו"פטריות" מעופפות קרי ספרות העבם (לפחות זו האמריקאית) החלה בסוף שנות ה40 אל תוך שנות ה50 כאשר בשנות ה60 וה70 ישנה עליה חדה , שלא לומר הצפה בדיווחים ובשמועות. בואו נפרק את זה לחלקים ספציפיים- בשנות ה40, תק ' מלחמת העולם השניה, הטייסים החלו לדווח על תופעת "המטוס הנעלם" ז"א עבם אך ככל הנראה המשאבים האווירים והכספיים הוקצעו למלחמה ולא לסיפורים על כלי טיס מוזרים ברקיע. אך הרעיון החל להתגבש לו והתיאוריה שמקור העבמים הוא מחוץ לכד"א ושמדובר בספינת חלל הנושאת יצורים תבוניים מפלנטות אחרות כבר התגבשה לגמרי והפכה לעובדה בכל מחקר הנושא מאז 1948. כן,מרגע קום מדינתנו הקטנטנה העולם המדעי החל לצייץ על עמבים. אם מאז עד היום חשבנו ש1948 העלה לצמרת הבאזז העולמי את הסכסוך הישראלי-פלסטיני , קרי הרים אותנו לבמת העולם אז האמת היא שדיסקית עגולה עם אורות צבעוניים עקפה אותנו כמו הצב שעקף את הארנב. בשושו,בלי רוח וצלצולים (טוב אולי קצת רוח,אחרי הכל היא מעופפת באוויר:) אנחנו לא מרכז היקום,אנשים, אבל אני יכולה להבין את המכחישים מבנינו. קשה להתמודד נפשית עם תבוסה לסביבון מעופף.
בכל מקרה,הציוצים נלחשו והגיעו בדוח סודי , טופ סיקרט כמו שאומרים, לגנרל הויאט ואנדנברג ,קומנדור בחיל האוויר , שדחה את המסקנות משום היותן "חסרות הוכחה". טוב, הוא בהחלט צדק. במונחים של אדם רציונלי ושפוי מר הויאט עשה את הדבר הנכון אבל דיווחים עקשניים ממדענים וטייסים המשיכו להגיע כמו מקהלת צפרדעים חסרת הרמוניה ו"הסדר הטוב" שוב הופר. כל דוחות העבם הוצאו מהקרטונים ונוערו מאבק. החקירה נפתחה מחדש ומאז - לא נסגרה.
"השערת העב"ם כבא מהחלל החיצון פורסמה ברבים לראשונה בשנת 1949 (תחשבו כמה מעט שנים העולם שלנו ואנו , כבני אדם, חיים עם המידע הזה.פחות ממאה שנה זה פסיק בהיסטוריה. בחיי שאנחנו לא יודעים כלום,פשוט כלום,כמו גו'ן סנואו) על ידי מייגו'ר דונאלד א.קיוהו שקיבל את הרמז מקשריו האישיים עם הפנטגון,שפתח בפניו את הדלת למידע". בשנות ה50 , מקורות המידע על העבמים בציבור הרחב היו עדים לא מהמינים ברובם,בעיקר כמרים או אנשים שמסיבות גראנדיוזיות - פסיכולוגיות ניסו להציג תדמית של "נבחרים" או בעלי יכולות תקשור עם עולמות עליונים או כאלה שקיבלו מסרים ממלאכים מגיני האנושות. הדת העניקה למוזרות דיכוטומיה ברורה- חייזרים הם או מלאכים או שדים. בשנות ה60 וה70 גברו העדויות והפעם בצביון "החלוני". הכותב אינו מרחיב מעבר לרקע היסטורי זה.
הנה הסיבות לספקנות של המדענים- (בתוספת תגובות הסופר)
1.תוכנם של הדיווחים חסר הגיון אנושי ומבייש את המדע. חמקמקותם של העבמים,חוסר ראיות מוחלטות לקיומם,התנהגותם חסרת ההגיון של אותם מבקרים מהחלל החיצון ,יצורים שלעיתים נראו יותר כרוחות רפאים מדמויות אמיתיות מציגים כוחות מאגיים ובכלל זה "ריחוף ספירוטואליסטי,טלפתיה,מעבר דרך חומר מוצק,הרמת משקל כבד, גרימת ליקויים למערכות חשמליות , שיתוק הקורבנות ויצירת מצב נפשי מעורער... נוסף על כך,גם אם הדיווחים על חטיפה הם פרי הדמיון, מדוע יצורים תבוניים ירחפו פעם אחר פעם מעל למבנים ואז יזנקו משם הלאה,ללא כל מטרה נראית לעין? מדוע הם מנמיכים טוס מעל לכלי רכב מאוישים בבני אדם , לוקחים מהם דוגמאות קרקע וכל יתר הפעולות החוזרות ונישנות ,שנה אחר שנה,מבלי לעשות משהו על מנת להסיר ספק באשר לטבעם ולתכליתם? מדוע הם ממשיכים לסחרר את ראשנו במופעים משונים אך לא יוצרים כל מגע פתוח וישיר או משדרים לנו איזו ידיעה ברורה"?(שם,עמוד 24)
זו הטענה המרכזית של הספקנים,שקשה להאמין שגזע בעל ידע וכוח מהסוג המשוער,בעל יוזמה לחקור פלנטות אחרות, בעל הישגים טכנולוגיים כל כך גבוהים יפגין את יכולתו בדרכים מסתוריות,לא יצור קשר ישיר ויחשוש ללכת עד הסוף, כאשר מטרתו נשלמה. בפרק 10, עמוד 133 תוקף הכותב את הדעות הספקניות וטוען שהעקרון המנחה את בעלי גישה זו היא "האדם הוא בבחינת כל הדברים" והחשיבה האנושית הזאת אידיוטית ויהירה עד טירוף. כיצד החוקרים מעיזים לטעון שהם מבינים בפסיכולוגיה של מבקרים מהחלל החיצון ? כיצד הם מתעדים להסביר את כוונותיהם ומטרותיהם של החייזרים אם אין ביכולתם להסביר את הפסיכולוגיה של בני מינם הם? אתם חורגים מתחום סמכותכם, טוען הכותב ובצדק ומטילים את האחריות על הפסיכולוגים וסוציולוגים כדי להסביר את התופעה.
בנוגע לחוסר התקשורת , על פי דעת הכותב התקשורת קיימת , היא פשוט לא מילולית והמסרים שניתן לדלות ממנה מראים על הגיון ואף תחכום לא מועט. אם החייזרים רצו לגרום לנו להיות מודעים לקיומים בלי לנסוך בנו אימה ואנדרלמוסיה כוללת או מלחמה איתם הרי שהם הצליחו בכך. כמו כן, המפגשים עם החוצנים, על אף שהם מאוד מאיימים ומעוררי חרדות, אינם מצביעים על איום בהשמדה, כמו שניתן לראות בסרטי מדע בדיוני מסוימים. החייזרים פשוט מראים לנו שהם כאן והם באים לחקור אספקטים מסוימים על הכוכב שלנו (לוקחים דגימות של קרקע ,מים,חלקי אוזניים של פרות ומבצעים ניסויים בבני אדם משל היו עכברי מעבדה תוך תשומת לב מיוחדת לאברי רבייה אנושיים שחסרים לחייזרים עצמם, ביולוגית).השערות נוספות שמציע החוקר למניעיהם - התיישבות,כיבוש ועוד. את רובם הוא שולל וטוען שהם כאן כדי לחקור אותנו וללמוד עלינו וכן לגרום לנו ללמוד עליהם ולהכיר אותם.
כל מקרה, הספקנים טוענים שאין כל ראיה מדעית חותכת וכיוון שהדיווחים סותרים את ההנחות המדעיות הפשוטות ביותר (למשל בנוגע לכוח הכבידה) הכל שטויות משוטות. מדובר בטירוף פסיכולוגי ותו לא.
2. מדענים וחוקרי עבמים חסרים כוח פוליטי מכיוון שאין לגיטמיות לתופעה שעל הפרק וכאשר חסר כוח פוליטי חסר מקור מימון.
3. תיאוריית התופעה הטבעית -הקהילה המדעית אינה נרעשת כיוון שהיא כבר "מצאה את הפיתרון"- מדובר בתופעת טבע ישנה-חדשה. העבם הינו פלסמה ,כדור אור, כוכב שביט קפוא,נצנוצי אור חזקים מכוכבים בעלי עצמת אור גבוהה או כוכבים נופלים ועוד. הסופר מכנה תיאוריה זו "מופרכת" ושולל את כל רעיונותיה. "לא פלסמה ולא קרח הם בעלי צורה מוארכת כהה בעלת כיפה ובעלי יכולת לשלוח קרן אור ירוקה סביב לתא הטייס בהליקופטר או להפעיל "אורות מרכזיים" ולהתעקש ללוות כלי רכב במשך תקופה ארוכה של זמן. קרני האור של העבם הם סימן לכך שבין יתר הדברים העבם נושא או בעל אנרגיית אור"(שם,עמוד 38).
הסופר לא עוצר שם וממשיך להפרכת תיאורית ספקנים נוספת -תיאוריית החטיפות כבדיה-"ההשערה על אודות "הרצון הוא אבי המחשבה" (=תיאוריה פסיכולוגית הטוענת שרצונם של החטופים לקבל תשומת לב ציבורית/תקשורתית,תחושת "נבחרות" ומיוחדות גרמו להם לברוא כל מיני סיפורי חטיפה) מופרכת מעיקרה בשל גילוי הטרור שזכו להם העדים.מנק' המוצא האנושית,המפגשים אינם דבר מה רצוי. בני אדם הנוהגים בדרכם הרגילה מדי יום ביומו, מוצאים עצמם לפתע מאוימים ונוכחים פנים אל פנים אל מול "מכונה" מוזרה הנראית מתקדמת היישר אליהם. טבעו האיימתני של האירוע הוא מרכיביו השקטים והמימד האישי שהוא נושא בחובו. "הרצון כאבי המחשבה" או ההשתוקקות ל"מושיעים מהחלל" אינו מתאים לכך. האירוע הוא פתאומי,לא צפוי ומבהיל".(שם)
4.סוג אחר של הסבר -מדובר במעיין התגשמות שנוצרה במוחות בני אדם והחייתה את עצמה מדור לדור,כמו צורה ארכיטיפית עתיקה. חוקרי גישה זו מתבססים על הרעיון של קארל יונג על התת מודע הקולקטיבי. לא אכנס לתגובת הכותב.
5. ממשלת ארה"ב וקרוב לוודאי גם ממשלות אחרות בעולם יודעות את כל האמת על העמ"בים ומסתירות זאת מהציבור (פרק 11,"הסוד הגדול",עמוד 142).מדובר בעיקר אמונה אצל חוקרי עבמים - הממשלות,בין ביחד ובין לחוד, מנהלות קנוניה של שתיקה! סוכנויות הביון הממשלתיים משתמשים באמצעים של כיסוי האמת,מאיימים ומפחידים את כל המעיזים להעלות את הנושא,ביניהם עובדיהם שלהם, ומחזקים אגב כך את ההנחה המקובלת ,השגויה של הציבור הרחב. הסופר אומר זאת בפה מלא ואף מוסיף וטוען שממשלת ארה"ב והוא היו בעת כתיבת הספר - לשותפים.
ציטוט מהכריכה:"בשנת 1965 , ריצרד הול, אז מנהל בפועל של הארגון האזרחי לחקר העמבים בוושינגטון הבירה,נחקר על ידי הסי.איי.אי וניתן לו קו טלפון ישיר לסוכן על מנת שיוכל לדווח על מראות עבמים באיכות גבוהה.שנים רבות לאחר מכן תבע הול את הארגון בשם חופש המידע וצנעת הפרט למסור לו את תיקי הסי.איי.אי המזכירים אותו בשמו (המסמכים הנושאים את שמו מן הסתם כוללים את פרטי חקירתו) . כמה מסמכים , שהיו ידועים עוד קודם לכן,הושגו על ידי העתירה המשפטית אולם הסי.איי.אי סירב להתיר את הסיווג הבטחוני של "מסמכי העקבות"
לארה"ב כבר יש מתקנים חשאיים אם כי גלויים כמו הפצצות האטומיות למחקר על הראיות. במוסדות הללו מנתחים גופות של חייזרים ובוחנים חלקי חלליות וטכנולוגיות שנמצאו באתרי התרסקות.כן, כן, מתחת למעטה הספקנות הגלוי הנישא ברמה-מתנהלת חקירה במלוא המרץ והרצינות. הדבר האחרון שממשלת ארה"ב עושה זה לצחוק על הנושא ונכון,היא פוחדת מהיסטריה המונית ומשינוי במהלך העניינים הפוליטי / צבאי והצורך להעריך מחדש את הדת ואת הקיום האנושי וזו תיבת פנדורה שצריך הרבה אומץ בשביל לפתוח כי אין דרך חזרה אבל הסופר פחות או יותר חושף את ארצו - ואת שותפיו למחקר לשעבר-לגינוי מוסרי ומצליח לשכנע שהדרך של ההתנהלות הנוכחית רק מעכבת אותנו ולא מקדמת.
חוץ מזה,אין לציבור , לא רק האמריקאי אלא לציבור האנושי, בכללותו , זכות לדעת על מבקרים מהחלל החיצון? עד מתי ישאירו אותנו באפלה ויחזיקו חלקיקי מידע קריטים , אולי, לעתיד האנושות,בדלתיים סגורות? אם ישנם עוד ציביליזציות תבוניות-טכנלוגיות חוץ מאיתנו,למה להסתיר את זה מהציבור? טוב,האמת..אולי כדי שנחכה עם זה קצת חחח גם אם החייזרים אינם מאיימים על חיסולנו הפיזי (והם יכלו לעשות זאת,לו רצו) האירוניה המדהימה היא שמלחמה תפרוץ בכל מקרה בין האדם לבין תפיסתו שלו.
במהלך הספר שזורים תיאורי מקרה רבים של עבמים וחטיפות והצלבות מידע רבות,ממקומות שונים בעולם, נספחים מלאים בתצפיות , דוחות, מזכרים , גם של ארגוני ביון אמריקאיים (מתורגמים,כמובן) ולקורא ניתנת תחושה שהוא קיבל את התנ"ך של חוקרי/חובבי העבמים. אני אישית נהניתי וממליצה מאוד!”
