חדשות משום מקום (1890) היא יצירת הפרוזה הנודעת ביותר של וויליאם מוריס אשר פורסמה לראשונה בהמשכים בעיתון הרדיקלי "קומונוול" וראתה אור כספר רק שנתיים מאוחר יותר. עלילת הספר, או כפי שמוריס כינה אותו "פרקים מרומנסה אוטופית", מתרחשת באנגליה של שנת 2102, מאה חמישים שנה לאחר התפרצותה של מהפכה בשנת 1952 אשר בעקבותיה הלכה ונבנתה חברה חדשה ומופתית. עלילת "הרומנסה" נסובה סביב הציר של שני מסעות קצרים: הראשון – בתוך לונדון גופה; השני – שייט במעלה נהר התמזה בואכה אחוזת קֶלְמסקוֹט, ביתו הכפרי של וויליאם מוריס באוקספורדשייר, אשר במהלכם נפגש מבקר מהמאה ה-19, וויליאם גֶּסְט שמו, עם אנשיה ונופיה של חברת עתיד זו. מוריס מתאר חברה אוטופית זו של המאה ה-21 כחברה מבוזרת מבחינה פוליטית, שוויונית מבחינה חברתית, אסתטית לעילא בכל מה שנוגע בתרבותה החומרית וגן עדן אקולוגי מצד נופיה האורבניים והכפריים המתמזגים בנינוחות אלו באלו.
חדשות משום מקום נכתב על רקע הוויכוח הפוליטי והאידיאולוגי שליווה את שנותיה המוקדמות של התנועה הסוציאליסטית האנגלית, ומהדהדים בה צלילים מרקסיסטיים מהפכניים יחד עם קולות ממורשתו הפוליטית-אסתטית של ג'ון רסקין, לצד מבט רומנטי אל העבר הימי-ביניימי כמקור השראה. כאוטופיה פוליטית וסביבתית הייתה הופעת "חדשות משומקום" שיאו של מאמץ אינטלקטואלי וביקורתי מצד מוריס אשר נועד, בין השאר, לנסח את הקשר בין הסוציאליזם לסביבת החיים, ובלשון ימינו – בין צדק חברתי לבין צדק סביבתי.
חדשות משום מקום אינו דומה לשום אוטופיה אחרת; הקורא, ובכלל זה הקורא העכשווי, יכול להיכנס בגופו אל מרחבה הגיאוגרפי, להלך בשביליה, לשייט בנהרותיה ולבקר באתריה. ה"שומקום" מתברר כמקום מוחשי מאוד; כך יכול החיזיון האוטופי להיות לחלק מעולם-החיים של הקורא ולמרכיב פעיל בגיבוש הפרקסיס הפוליטי שלו.
חדשות משום מקום רואה אור לראשונה בעברית בתרגומו של ד"ר משה אלחנתי מאוניברסיטת תל אביב, אשר הוסיף ביאורים מאירי עיניים ורבי השראה, הקדמה נרחבת על מוריס ותקופתו ואחרית דבר על אודות המורשת האקו-פוליטית של מוריס.