מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו, שנופה, עובד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה.כרך ראשון זה כולו חידוש. הוא כולל את חיבוריו של ברדיצ'בסקי מן השנתיים הראשונות ליצירתו (1888-1886), שאף לא אחד מהם כונס בספריו. לראשונה מצטייר בו דיוקנו של ברדיצ'בסקי הצעיר, המתלבט בין עולם ההלכה לעולם ההשכלה והעושה את ראשית צעדיו בתחום הסיפורת. הקרע שהתהווה בשנים אלה בינו לבין סביבת מוצאו משתקף גם בסיפורים (המבוססים על פרשת גירושיו מאשת נעוריו האהובה בשל "התמשכלותו") וגם במאמרים (המבקרים בין היתר את דרכי הלימוד בישיבות והקוראים ללימוד ההיסטוריה היהודית בצד החקירה והדרישה בהלכה. כך מסתמנים, כבר בשלב מוקדם זה, ניצניו של המרד בעולם האבות המסורתי, שעתיד היה להתגלות במלוא עוצמתו מאוחר יותר, כאשר גיבש ברדיצ'בסקי את משנת "שינוי ערכין" שלו.