"מעבר לשיגעון" הוא רומן בלשי ישראלי מקורי ומפתיע. זהו סיפור אהבה עזה בלתי נשלטת ובלתי אפשרית אפריורי, ששוזר שתי תקופות מרוחקות זו מזו - כל אחת עם דמויותיה - לעלילה אחת, שמתנקזות לקראת סופה ומתהברות לפתרון לא צפוי של תעלומת רצח. בה בעת זהו סיפורה של תקופה בחיי המדינה החל מסוף שנות החמישים ועד ימינו - שמשולבים בו תיאורים של העיר הלבנה תל אביב ופינות פחות מוכרות בה כמו המכון הפתולוגי באבו כביר והיכל בית המשפט. אלא שיחד עם הסיפור הפשוט לכאורה יש בו יותר מרמז לרעיון הטרגדיה היוונית לפיה אין האדם אדון לגורלו; הוא נשלט (נגרר) על ידי כוחות חזקים ממנו וגורלו נחרץ על ידם לאבדון מראש. כל שנשאר לו - היכולת לצפות בחרדה אל מעבר לקו האופק המפריד בין שפיות לשיגעון.