"לך ילדי הצל את עצמך' - אמרה לו אמו של המחבר בהיותו בן 14 בתחנת הרכבת שבלודז', פולין. היא נתנה לו חבילה קטנה לדרך ונשקה לו לשלום. היה זה בדצמבר 1939, עם פלישת הנאצים לעיר הולדתו, ולא ידע אז כי יהיו אלה מילות הפרידה לתמיד מאימא. מאז עבר המחבר מסע בלתי פוסק של בריחה, לחימה והישרדות, שתחילתו בעיירה מאלץ', בגיטו קרטוז ברזה ובגיטו פרוז'נה שבו פעל במחתרת. עם קבוצת חברי מחתרת ברח ליערות ביילורוסיה שם נלחם בשורות הפרטיזנים ובהמשך בשורות הצבא הסובייטי אליו גויס, כשהוא משתתף בפעולות, במארבים, ובקרבות עזים נגד הגרמנים במהלך מלחמת - העולם השנייה, בקרב על ברלין ובשחרור פראג. עם סיום המלחמה לא תמו תלאותיו. הוא הואשם בגין היותו ציוני ונשלח לרצות עונש כבד במכרות הזהב שבסיביר. הוא השתחרר כעבור 7 שנים, ולאחר שנודע לו כי משפחתו נרצחה על - ידי הנאצים, הגשים את חלומו, מאז היותו חניך בתנועות הנוער הציוניות בלודז', לעלות לארץ - ישראל ולבנות בה את ביתו. את זאת עשה עם מניה אשתו, ששכלה אף היא את אביה ושלושת אחיה בקרבות נגד הנאצים. זהו סיפור אמיתי על מסע העולה על כל דמיון של נער שבמאבקו בגר והפך ללוחם, לוחם לחיים. המחבר, ישראל ברסטיצקי, הוכר בישראל כאסיר ציון והוא משמש זה שנים כחבר מזכירות ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגיטאות בישראל. ספרו זה זכה בפרס זנדמן בשנת 2003. "...את ספרך "ילדי, הצל את עצמך" סיימתי לקרוא בנשימה אחת וב4:30 - לפנות בוקר. דרושות תעצומות נפש אדירות לאדם שחווה חוויות כשלך, על מנת לא לאבד צלם אנוש ואמונה באדם..." (ברוך שוב, יו"ר ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגיטאות בישראל) "...הספר נכתב בכשרון ספרותי וזורק אור על גורלו של היחיד חסר האונים מול משטר רודני ואכזרי... מדובר בסיפור אישי אותנטי, המהווה נדבך חשוב לחקר תקופת השואה והמרי..." (אלכסנדר בוגן, צייר ופרטיזן במלחמת - העולם השנייה)