'ולכן יראתי לקרבה אל המלאכה פן לא אראה בה סימן ברכה אך רוחי הציקתני ואש עצור בעצמותי ושרפתני.' אליהו בחור בספרו תשבי בנימין סופר בוחן את הציוויליזציה היהודית, בעיקר בארץ ישראל, ומעמת אותה עם מקורותיה הכתובים - התורה, המשנה, התלמוד וכן מקורות מאוחרים יותר. על - פי השקפתו המלומדת והמנומקת, התוצאה הרווחת במקומותינו רחוקה מכוונות חכמי ישראל לדורותיהם, מתוך למדנות מעמיקה ברבדים קדומים ובפרשנות המאוחרת לכתבי היסוד של הדת היהודית, המחבר מגיע למסקנות עגומות בנוגע לזיקה שבין התרבות היהודית הנוכחית לבין מקורותיה ועקרונות ההומניזם. הספר נכתב בהערכה רבה ובכבוד עצום לציוויליזציה היהודית. כגודל ההערכה כן גודל הזעם על האופי הלא שכלתני והמעוות שהבניין התרבותי - רגשי החכם הזה אימץ לעצמו בדורות מאוחרים, משום שהעניינים הללו לא יורדים מסדר יומנו, ספר זה הוא אקטואלי מאוד וראוי לקריאה ולבחינה מעמיקה.
