מעמד האישה תופס מקום מרכזי בתודעה הציבורית בתקופתנו. שינויים מפליגים מתרחשים בתחומים רבים ומגוונים, והם מקרבים את האישה יותר ויותר לקראת שוויון מלא עם האיש. אחד המוקדים המרכזיים שבהם מתרחשים השינויים הוא המשפט, ובייחוד דיני המשפחה, שמסדירים את פעילותה של האישה בזירתה המסורתית העיקרית. רובם ככולם של הנושאים בתחום דיני המשפחה משפיעים במישרין או בעקיפין על מעמד האישה, אך חשובים ביותר וקודמים לכול הם אותם נושאים שקובעים את מעמד הנישואין שלה: ריבוי נשים וגירושי האישה על כורחה. אף המשפט העברי במשך כל ההיסטוריה הארוכה שלו, ועד עצם היום הזה כחלק מן המשפט הפוזיטיבי במדינת ישראל, מסדיר באופן מקיף את תחום דיני המשפחה וקובע הוראות בעלות השפעה ישירה על מעמדה של האישה. אלא שבשני הנושאים הבסיסיים ריבוי נשים וגירושין כפויים קיימת במשפט העברי קשת רחבה ומגוונת של גישות וזרמים, הקשורים באופן הדוק למקום ולזמן. המחבר מזמין את הקורא בחיבור זה למסע במקום ובזמן שבו יתוודע לתהליך עיצובן וגיבושן של ההגנות שנתנו זרמים שונים במשפט העברי למעמד הנישואין של האישה מתוך שהם מקיימים מערכת יחסי גומלין מורכבת ומרתקת בינם לבין עצמם וכן בינם לבין הסביבה החיצונית. הוא מצליח להאיר נושא מורכב זה מכמה זוויות ומאפשר חדירה לנבכי התחום הן למשפטן המעשי ולקורא המודרני הן למי שעולמו הוא בית המדרש המסורתי. פרופ' אלימלך וסטרייך למד שנים רבות הן בישיבות הן בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות בישראל. כיום הוא פרופסור חבר למשפט עברי ולדיני המשפחה במשפט הישראלי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל - אביב ופרופסור אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו. ערך כמה שנים את כתב העת המשפטי המרכזי 'עיוני משפט' של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל - אביב.