רק שנה מחצית השנה הפרידו בין גילי לגיל בר-מצווה. אך רצה הגורל שכבר באותו היום נעשיתי "גדול" והייתי חייב לדאוג בעצמי לכל מחסורי. נאלצתי ללחום על עצם חיי. המלחמה היה מסוכנת ואכזרית. לנגד עיני עמדו אהובי. הרגשתי שנקרעתי באכזריות ממשפחתי, שזרקו אותי ללא רחמים אל אותם מלחמת קיום שנראתה מעבר לכוחי, לגילי ולאפשרויותי, מלחמה שאין בה מי שירחם עלי, כי אין איש רוצה בי.
רוח קלה החלה נושבת ושוב החלה הקמה נעה כגלי הים. אך הנוף לא עניין אותי כלל. השמש הפכה לכדור אש אדום ושקעה לאיטה מעבר לאופק. התחלתי לנשום אוויר מלמעלה. דמדומים ראשונים הופיעו פה ושם נראה כוכב בודד. האור האחרון הלך ונעלם. והיתה שליטתו של החושך בכל.
המחבר אליהו רזיאל (רוזג'אל) נולד בעיירה דזיאלושיץ במרכז פולין. עד פרוץ המלחמה חי כילד בבית יהודי מסורתי. בשואה נכחדה כל משפחתו הענפה והילד הרך, בעל התושיה, מצא מסתור כשהוא בודד לחלוטין ונאבק על חייו. עם כיבוש האזור על-ידי הצבא האדום זכה לטיפול מסור, אך הוא לא נח ולא שקט עד שמצא דרך אל בני-עמו. אליהו הצטרף לקבוצת ילדים יהודים שנדדה במשך שנתיים בדרכי אירופה עד שהגיעה באוניית מעפילים לקפריסין ומשם לארץ ישראל. המחבר בנה את ביתו בקיבוץ גזית. בשעות הפנאי הוא עוסק בגילוף-עץ ושואב מעברו הסוער את הנושאים לעבודתו האמנותית.