הספר "רצוא ושוב" עוסק בעימות שבין ערכים אתיים וריטואליים לבין המימד המיסטי בתחום הדת.
הדיון מתנהל במעגלים קונצרטיים: מהמעגל ההשוואתי, המתייחס לנצרות ולהינדואיזם, דרך המעגל היהודי והמעגל החסידי, אל מוקד הדיון – תורתו של ר' שניאור זלמן מלאדי, מייסדה של חסידות חב"ד.
עימות זה מודגש ביהדות, המעמידה במרכז עבודת-האל את קיום המצוות במסגרת חברתית ולאומית.
בתורתו מביא רש"ז להעמקת משמעותם של ערכים מוסריים ודפוסים ריטואליים מצד אחד, ולסיגול הערכים המיסטיים לדפוסים הנורמטיביים מצד שני, ובזה הוא מעמיד חוויה יהודית ייחודית.
לעומת החוויה הדתית המצויה בתרבות המערב, המתוארת על פי תבנית ליניארית הכוללת קו עולה וקו יורד, המסמלים התעלות אקסטטית מצד אחד וחזרה אל המציאות מצד שני, ניתן לתאר את החוויה היהודית-חסידית-
חב"דית כמבנה ספיראלי, אשר מורכב ממעגלים רבים המתנועעים כלפי מעלה.
בכל מעגל מתקיימת התרוצצות קוונטית בין שמים וארץ, רצוא ושוב; התעלות מיסטית והנהגה מוסרית, שאינה חדלה כל עוד האדם חי.
עד כה נחקרה תורת חב"ד מבחינת זיקותיה לקבלה ולחסידות שקדמו לה. המחקר המובא כאן מבקש להציב תורה חסידית בתחום מדעי הרוח: הן כשיטה אתית בתחום האתיקה והן כתורה מיסטית בתחום הדת המשווה.
ד"ר לאה אורנט למדה פילוסופיה ויהדות באוניברסיטה העברית, ופילוסופיה באוניברסיטת הרווארד. עבודת הדוקטור שלה, שיצאה לאור בספר "רצוא ושוב", עוסקת בשאלת היחס שבין אתיקה למיסטיקה בתורות מיסטיות ופילוסופיות, בהשוואה להגותו החסידית של ר' שניאור זלמן מליאדי.