הספר השיבה לירושלים מתאר את השפעת האמונה המשיחית בראשית מאה התשע-עשרה על שינוי היחס כלפי ירושלים בעולם היהודי, ועל הפיכתה ממושא של כיסופים רוחניים לעיר שהיא גם מקום של בניין ויצירה במציאות הריאלית, בתהליך שיצר רוב יהודי בירושלים כבר בשנת 1860. הספר חושף את פעילותם של ארגונים יהודיים על-קהילתיים שנוסדו במזרח אירופה ובמערבה כדי לתמוך בקיומו של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, ומנתח את מערכת היחסים המורכבת שפיתחו עם הנהגת היישוב בארץ. השיבה לירושלים מציג ומנתח לראשונה מקורות ארכיוניים שנתגלו רק בשנים האחרונות בברית-המועצות לשעבר ובמערב אירופה.