מאז הופיע ב1976, היה ספרה של אדריאן ריץ' לאבן-יסוד בהגות הפמיניסטית בת-זמננו. קשה להגזים בהשפעתו על עיצוב השקפת עולמן של נשים רבות ברחבי העולם במאבקן לשוויון ולהכרה. אדריאן ריץ', משוררת רבת תהילה, משלבת בחיבור זה ביד אמן קטעי זכרונות והתנסות אישיים - כיוצרת, כאם, כרעיה - עם מחקר מגובש ומקיף על יסודות היווצרותה של מה שהיא מכנה "התרבות הפטריארכאלית". במרכן ספרה מעמידה המחברת את מוסד האימהות ומתארת את התגבשותו במהלך הדורות, כגורם החורץ את גורלה של האשה, לשבט ולחסד. רגישותה וזעמה חוברים יחד ומקנים ליצירתה מעמד של מינשר מהפכני מתגרה. כשמלאו עשר שנים להופעתו צירפה המחברת לספר מאמר הקדמה רחב, ובו חיא מתארת את התמורות בעולמה של האשה, מאז נטלו על עצמן הנשים המודעות למצבן את המשימה הקשה ותבעו הכרה ושוויון.